הישיבה השישים–וחמש של הכנסת העשירית – יום שלישי, ז` באדר התשמ"ב 2 במרס 1982 – הצעת סיעת התחיה להביע אי–אמון לממשלה בשל הצבת מחסומים בחבל–ימית תוך חילול שבת ובשל הצורך לעצור את הנסיגה מסיני לאלתר

אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לכך. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש קורבנות למען השלום, יש. כולם עדיפים מקורבנות המלחמה. את זאת אני מכריז, מי שעמד בראשו של ארגון לוחם. כל מאוויינו – השלום.

הישיבה הארבעים–ושש של הכנסת העשירית – יום שני, כ"ג בטבת התשמ"ב 18 בינואר 1982 – ההתרחשויות בפתחת–רפיח

בגין טוען שלא בפעם ראשונה מתרחש בישראל ויכוח על חלוקת הארץ. בגין טוען שלא ניתן להצדיק "ריאליזם מזויף" שמתכחש לקשר ההיסטורי בין ארץ-ישראל לעם היהודי. בגין טוען, שהקשר הזה הוא יסוד הזכות של העם לארץ. בגין טוען ש-"שאלת הערבים" בארץ קיימת, אך לא ניתן להצדיק החזקת שטחים מלפני 1967 ולגנות החזקת שטחים ביו"ש על סמך זה שיש שם אוכלוסיה ערבית. בגין טוען שהתוצאה היחידה האפשרית של חלוקת הארץ – מדינה עצמאית של ארגוני טרור וחידוש של שפיכות דמים. בגין טוען שפטרון היחיד הוא התכנית האוטונומיה מלאה כפי שהוגדרה בהסכמי קמפ-דוויד. בגין קורא לממשלות ערב, ובפרט למלך חוסיין להתכנס לוועידה שתדון בביצוע תכנית זו.

הצגת חוק רמת הגולן בממשלה

בגין מציג את חוק רמת הגולן אשר הוא מתכוון להעבירו בכנסת בהמשכו של היום. בסוף הצגת החוק והנימוקים לו, כפי שהוא מתכוון להציגם בכנסת, בגין מציג ניתוח מדיני של המצב הכולל את ההשלכות האשפריות לדעתו של הצעת החוק על היחסים עם ארה"ב.

הודעת הממשלה על המצב המדיני – הישיבה הארבע–עשרה של הכנסת העשירית יום שני, ה' בחשוון התשמ"ב, 2 בנובמבר 1981

בגין שולח את המסר של השתתפות בצער בעקבות רצח סאדאת. בגין מדגיש שסאדאת נרצח בידי קיצוניים מוסלמים. בגין מכריז שחוזה קמפ-דווד מחייב שני הצדדים ללא קשר לאישיות המנהיג ולא קיים צורך לאשרו מחדש. בגין מנמק את התנגדותו ליוזמה הסעודית. בגין קורא לכנסת להקים משלחת פרלמנטארית הכוללת נציגיהם של הקואליציה והאופוזיציה לצורך הסברה של העמדה הישראלית בחו"ל. בגין מתאר את חשיבותו והצלחתו של פרויקט שיקום שכונות, מודה אנשים שהובילו את ביצוע הפרויקט ומבקש מכל סיעות הבית לצאת להתרים עבור הפרויקט.