מאמר זה, שנכתב עת עזיבתו של קיסינג'ר את ישראל, מתייחס לדרישותיה של מצרים לנסיגה של ישראל ממספר מקומות אך סירבו להתחייב כי בתמורה יופסק מצב המלחמה. הבטחה זו, טוען בגין, היא התחלתו ההכרחית של כל חוזה שלום, ועצם אי הסכמה זו מראה את כוונתה האמיתית של מצרים. נוסף על כך הסכם הפסקת האש משנת 1949 בו המצרים כן התחייבו לכך, אך שפיכות הדמים מאז הוכיחה שאין הם מתכוונים לכך. בגין מתריע כי אם ממשת ישראל תסכים לוויתורים שכבר התחייבה בעבר שלא להסכים להם, היא שמה את כל ישראל בקו האש
מאמר ביקורתי של בגין נגד מדיניות החוץ של ממשלת רבין והמשא ומתן העקיף עם מצרים בתיווכו של קיסינג'ר. בגין מבקר את הסכמת הממשלה לבצע נסיגות מסיני, למרות חשיבותן הבטחונית, ללא קבלתו של הישג כלשהו בתמורה. במהלך המאמר בגין מציין דיונים בהם השתתף ואשר עסקו בחשיבותו האסטרטגית של הסכם עם מצרים, כך שהאיום המתמיד של התקפה נגד ישראל בשתי חזיתות ייפחת.
בגין טוען שהנחות שמאחורי מדיניות החוץ של הממשלה הופרכו. בגין טוען שנכונות לבצע נסיגו אינה קירבה חתימת הסכם שלום או אפילו אי-לוחמה. בגין טוען שיש להכיר בכך שלאור העמדה הרשמית של מדינות ערב אין כרגע סיכוי לחתימת הסכם שלום. בגין טוען שיש לשמור סיכוי לשלום דרך הבטחת בטחונה של אוכלוסיית ישראל. בגין קורא להקים ממשלת אחדות לאומית.
בגין פותח במאמר בהסבר למדוע ציין את מוצאו היהודי של קיסינג'ר ומסביר, כי עובדה זו היתה חשובה לאור התבטאותו של קיסינג'ר שהרדיפות נגד היהודים בסוריה הם עניין סורי פנימי, בגין מזכיר את תקופת ילדותו של קיסינג'ר בגרמניה, שגם אז השתמשו בטענה זו כדי להסביר את חוסר ההתערבות של הקהילה הבינלאומית ברדיפת הממשלה הגרמנית את אזרחיה היהודים. בהמשך המאמר בגין תוקף את ממשלת גולדה מאיר ואת נכונותה לסגת מהקו הסגול ללא תמורה ובניגוד להצהרות הקודמות.
מזכיר המדינה [הנרי קיסינג'ר – ד.ב] גילה לפתע לשרי ישראל מוכי התדהמה, כי אין עוד לשאוף להסכמי שלום, אלא יש להשיג הסדרי ביניים עם הערבים. יש לו, כרגיל, הוכחות למכביר על פני כדור הארץ, שבו מתנהלת המדיניות הקרויה גלובלית. חובתו של כל איש בישראל, שאינו נגוע בפיק ברכיים, לשאול, איך מעלה על דעתו שר החוץ … Continued
