הישיבה השמונה-עשרה של הכנסת התשיעית יום רביעי, י"ב אב תשל"ז 27 יולי 1977 הודעת ראש הממשלה על מסעו לארצות-הברית

גם קיימתי פגישה עם נציגי היהדות הקונסרבאטיבית והרפורמית… אבל ליהדות הזאת היתה בעיה בקשר עם הגיור. הם דיברו אתי גלויות ואני, כמובן, דיברתי אתם בגילוי לב. הם אמרו ששינוי החוק עלול להביא לכך שהם, היהדות הרפורמית והשמרנית, לא יוכלו להשלים עמו משום שהוא יפגע בהם. ולכן ביקשו שלא לערוך את התיקון הזה. אני הודעתי להם … Continued

עיקרי הדברים מהרצאתו של מר בגין בפתיחת הועידה היא' של תנועת החרות

ומשום כך אל נפגע, חלילה, במידה כל שהיא, במסורת המקודשת ומקדשת את אבותינו ואותנו, לפיה יהודי ויהודיה מקימים את ביתם על ידי חופה וקדושין. הצטרפות לעם היהודי, השולל את הגזענות הטמאה, תכלית השלילה, היא על ידי גיור. גיור הוא מושג הלכתי. ומשום כך אנו מאמינים שאין גיור אלא כהלכה.

הישיבה השלוש-מאות-ועשרים ושמונה של הכנסת השביעית – יום רביעי, א׳ אב תשל״ב (12 יולי 1972) חוק התפזרות הכנסת השביעית, תשל״ב-1972

בגין מדיש הצעת החוק לפיזור בכנסת. בגין טוען שהקואליציה השולטת איבדה את היכולת לשלוט עקב חלוקי-דעות חריפים. בגין טוען שהקואליציה כרגע מפילה משמעת קואליציונית כדי להכריח את חבריה להצביע בניגוד למצפונם. בגין טוען, שהצביעות הנובעת מגישה כזו לשלטון מאיימת להרוס את החברה הישראלית.

העם והמדינה לקראת חצי היובל השני

העתון מפרסם את נאומו של בגין בסימפוזיון בהיכל התרבות. בנאומו בגין מבהיר שהחזון למדינה יהודית עם רוב יהודי צריך להתקיים גם ביובל של מדינת ישראל (עוד 25 שנה מיום הנאום) וטוען שלשם כך, יש לעודד שיבת ציון, גם מברית המועצות על ידי הסכמים. בגין מתנגד להקמת המדינה הערבית ה-19 באזור, וטוען שיש בעניין חוסר צדק. לעניין ארץ ישראל טוען כי לא כבשנו, אלא שבנו. ועזיבת השטחים, בהסתמך על הצהרות מנהיגי המדינות השכנות, לא תעודד ותביא שלום, להפך. התנאי הנוסף לשימור החזון של מדינה עם רוב יהודי, הוא שמירה על העם על ידי מניעת התבוללות ונישואין מעורבים.

הישיבה השלושים-ושבע של הכנסת השביעית- יום שני, ג׳ אדר א׳ תש״ל 9 פברואר 1970 – חוק השבות (תיקון מס' 2), תש"ל-1970

נאומו שלבגין בכנסת העוסק בשאלות דת ומדינה, מיהו יהודי, כפייה דתית ונשואים. בגין טוען שעבור העם היהודי אין הבדל בין לאום ודת. בגין טוען שאת השאלה מיהו יהודי יש לפתור לפי ההלכה. בגין טוען שאין בכך כפיה דתית.