Subjects: החוק הצבאי

חוק המשמעת וחוק השיפוט הצבאי

By

נאום בכנסת המפרט את ההסתייגויות של חרות לחוק השיפוט הצבאי. בנאום עוסק בגין במספר דברים עקרוניים: אופיו של צה"ל ומפקדיו, זכויות האזרח, זכיות של הנאשם, יחסי אזרח-חייל. בגין מתייחס לחוק האנגלי הקזואיסטי, ולאפשרות שטוראי ישתתף בבית הדין. את הבעיה של חוסר הבגרות של החייל (שהינו לרוב בגיל 18-19) מציע בגין לפתור על ידי גיוס חייל מילואים בדרגת טוראי או שאינו קצין, אך הוא בגיל מבוגר. בסוף המאמר בגין מתייחס ליכולת של הצד המזמן את המשפט לעשותו בדלתיים סגורות, בגין מביע לכך התנגדות וטוען שהסמכות להכרזת דלתיים סגורות או למצער לקבוע למי עוד מותר יהיה להשתתף בדיון צריכה להיות בידי בית הדין ולא בידי הצבא. נושאים נוספים שעולים בנאום זה: הורדה אוטמטית בדרגה, שיפוט אזרח מילואים בבית דין צבאי וענישה חמורה מדי לאיחורים ומשמעת החיילים בצבא בכלל.

הישיבה המאתים ושלוש של הכנסת החמישית יום שלישי, י"ב טבת תשכ"ג 8 ינואר 1963 חוק השיפוט הצבאי תיקון מס'3 תשכ"ג 1962

By

נאום בכנסת המפרט את ההסתייגויות של חרות לחוק השיפוט הצבאי, בנאום עוסק בגין במספר דברים עקרוניים, אופיו של צה"ל ומפקדיו, זוכיותיו של האזרח, זכיותיו של הנאשם, יחסי אזרח – חייל. בגין מתייחס לחוק האנגלי הקזואיסטי, כמו כן מתייחס בגין לאפשרות שטוראי ישתתף בבית הדין, את הבעיה של חוסר הבגרות של החייל (שהינו לרוב בגיל 18-19) מציע בגין לפתור על ידי גיוס חייל מילואים בדרגת טוראי או שאינו קצין, אך הוא בגיל מבוגר. בסוף המאמר בגין מתייחס ליכולת של הצד המזמן את המשפט לעשותו בדלתיים סגורות, בגין מביע לכך התנגדות וטוען שהסמכות להכרזת דלתיים סגורות או למצער לקבוע למי עוד מותר יהיה להשתתף בדיון צריכה להיות בידי בית הדין ולא בידי הצבא. נושאים נוספים שעולים בנאום, זה הורדה אוטמטית בדרגה, שיפוט אזרח מילואים בבית דין צבאי וענישה חמורה מדי לאיחורים ומשמעת החיילים בצבא בכלל. הנאום מופיע בחרות מתאריך 11/01/1963 224817

הישיבה השש מאות ושש עשרה של הכנסת השניה יום שלישי׳ א׳ תמוז תשט״ו, 21 יוני 1955 – חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו – 1955 המשך הדיון

By

בגין דורש להעניק זכות ערעור לבית-משפט אזרחי לחייל שגזר עליו גזר-דין מוות בבית-דין שדה בעקבות בגידה. בגין טוען שיש לנקוט בכל אמצעי אפשרי כדי למנוע טעויות בעניו כל-כל קריטי ובלתי-הפיך.

המוסר של מטיפי המוסר

By

במאמר זה מתייחס בגין לגירושם של 4 אנשים מאנשי אבו גוש לנצרת בטענה כי ניסו להטיל פצצה על ילדים . בגין טוען כי אם הם אשמים אז יש לשלוח אותם לכלא ואם הם לא אשמים אז יש להשאירם בכפר.בגין טוען כי העונש של גירוש הוא עונש אווילי , בגין גם יוצא נגד אלה המשווים את העונש הזה ל"סזון" נגד אנשי האצ"ל וטוען כי זוהי השוואה אווילית.בגין מתקומם נגד כל מטיפי המוסר למיניהם אשר יצאו נגד גירוש הערבים מתוך עקרונות של חירות האדם כאשר הם לא השמיעו מילה בקשר למשפט צריפין . במאמר זה יצא בגין גם נגד מעצרו של נציב בית"ר פתחיה שמיר וחבריו בנמל חיפה שלטענת המשטרה תיכננו להפעיל פצצה שתמחה נגד השילומים .בגין מעלה על נס את אישיותו של פתחיה שמיר ופעילותו למען המדינה והתנועה ומספר על צניעותו הרבה שמתבטאת בין היתר באי תלונותו על תנאי המאסר הקשים בו הוא נתון