המאמר עוסק בהבהרת מושג ההדר, שהוא מושג יסוד בהשקפת העולם ובפרקטיקה של זאב ז'בוטינסקי ותנועת בית"ר. הלפרן מבחין בין נימוס שהוא מושג לוֹקלי לבין הדר שהוא מושג אוניברסלי. כמו כן ההדר, אליבא דהלפרן, הוא תכונה פנימית הקשורה בזיקה שבין מוסר לבין אסתטיקה. המאמר פורסם בעיתון "חרות", 6 בספטמבר 1957, עמ' 4.
מאמר על רעיון ההדר ועל מקומו במחשבתו הציונית של ז'בוטינסקי.
מתוך חוברת "רעיון בית"ר: יסודות השקפת העולם הבית"רית", הוצאת נציבות בית"ר בארץ-ישראל, תל אביב תרצ"ד, עמ' 18-16.
יש ציניקנים המלגלגים על ערכים היסטוריים, על זיכרונות. אנחנו לא ציניקנים, אנחנו אנשים רציניים, כך בנינו, כך נלחמנו, כך הקרבנו, כך התקדמנו, כך הגענו עד הלום, כולנו יחד על מחנותינו השונים, כל אחד בזכותו, כל אחד בדרכו.
הוא היה גולה ברוסיה, ועצור במולדת. ואף את זאת יש למנות על כשרונותיו: הוא יודע לשבת, על כך מעידים שכניו בלטרון. ובתנאים מסויימים, כאשר אומה לוחמת על חירותה – והן הסבל הוא חלק בלתי נפרד ובלתי נמנע ממלחמת השחרור – כשרון הישיבה בלי תלונה, בלי זעקה, בלי התרחמות עצמית, הוא בעל חשיבות מרובה. לוחמי המחתרת, … Continued
בגין מגיב לטענות נגד המחוייבות לנוצרים בלבנון. בגין מסביר שבשנת 1978 הממשלה אמרה לשליח הנוצרים כי במידה וסוריה תתקיף אותם אווירית, קרוב לוודאי שיתערבו – אין זו התחייבות בכתב. והצבא הישראלי התערב אחרי שלוש שנים, כאשר סוריה תקפה והיתה סכנת שבירה של הנוצרים בלבנון.
