הישיבה המאתים ושמונים ושמונה של הכנסת החמישית יום רביעי י"ב חשון תשכ"ד 30 אוקטובר 1963 הצעות לסדר היום מאורעות השבת האחרונים בירושלים

העיתון מדווח על דברי בגין בדיון בכנסת ב- 30/10. בגין יצא נגד העימותים האלימים בשבתות האחרונות בין נטורי קרטא לשוטרים בירושלים. בגין קרא לממשלה שלא להסיק מנטורי קרטא על כלל הציבור החרדי בארץ, שכן גם מהחרדים יצאו לוחמי חופש בעלי גבורה וקדושה, אמונה ואהבת ישראל. בגין קרא לממשלה להתחשב ברגשותיהם של החרדים כלפי השבת, שהם רגשות כנים ואמיתיים ולא להפעיל את משמר הגבול בשבתות בשכונות החרדים. בד-בבד קרא בגין לחרדים להפסיק את הפגנותיהם הנאום מופיע בחרות מיום 31/10/1963 225051

כבוד התורה ותורת הכבוד

מאמר של מנחם בגין שהתפרסם בעיתון חרות בעקבות תופעה שהעסיקה את הציבור באותם ימים, והיא העובדה שילדים רבים בישראל למדו בבתי ספר של מיסיונרים נוצריים. חולשתם של משפחות נוצלה על מנת למשוך ילדים לבתי ספר כאלה, ולצד זאת להבטיח להם ולמשפחותיהם סיוע, לפעמים כספי. בעקבות כך התרחשו מספר הפגנות של ארגון בשם "חבר פעילי המחנה התורתי", שאף ביצע מספר פעולות בקרב בתי ספר כאלה על מנת להוציא משם ילדים יהודים

אשר שופט יחטא

במאמר זה יוצא בגין נגד דברי השופט כהן שופט בית המשפט העליון אשר השווה יהודים ויהדות לנאצים ולגזענות .השופט כהן השווה בין הפסילה של יהדותו של אדם בשאלת מיהו יהודי(גיור כהלכה) לאידיאולוגיה הגזענית של הנאצים. בגין מביע את תמיהתו לדברים אלה של השופט שאותו הוא מכבד ומעריך. בגין טוען כי היהדות פוסלת גזענות ומצווה לא לשנוא אלה לאהוב את הג. בגין מביע את תמיכתו באיסור נישואי תערובת משום שזה מונע התבוללות בקרב העם. בגין טוען עוד כי לדרוש גיור כהלכה זוהי לא גזענות כפי שטוען כהן.בגין קורא לשופט כהן לחזור בו מדבריו ומדגיש כי לא השופט כהן היה הראשון שהשתמש בביטויים המשווים יהדות לנאציזם וכי בן –גוריון קדם לו.

התקופה ובעיותיה, הבנין ויסודותיו

הנאום בועידת חרות, בתחילת הנאום עוסק בגין בהעלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי לארץ ישראל, במהלך הנאום מציין בגין את חשיבות הדיוק במילותיו של ז'בוטינסקי.

נאום מר בגין בפתיחת התערוכה של פריצת כלא עכו

בנאום בפתיחת תערוכההמתארת את הפריצה לכלא עכו, בגין מתאר את האירועים שהובילו לפריצה לכלא, ואת תכנית הפעולה. בגין מביע תקוה כי המבצר עצמו יפונה ויהפוך להיכל תהילה לגיבוריו. דיווח על נאום זה פורסם בעתון חרות מיום 07/05/191962