הישיבה החמישים-ושלוש של הכנסת השמינית – יום שני, י״ג סיון תשל״ד 3 יוני 1974 – התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת – דיון

בגין תוקף הממשלה החדשה של רבין. בגין קורא לה ממשלת מיעוט כיוון שחלק מהמצביעים בעדה הביעו, בפומבי ובכתב את התנגדותם להקמת ממשלה כזו. בגין מאשים את הממשלה וחבריה בהתנהלות לא-תקינה מבחינה משטר דמוקרטי. בגין טוען שהממשלה מורכבת מתומכי חלוקת הארץ, ושהעמדה זו אינה יכולה לקרב שלום. בגין מציג את הרשימה שלו של מטרות שחייבים לעמוד בפני הממשלה, הכוללות: פיתוח התנחלות, חידוש עלייה מברה"מ והצלת יהודי סוריה, חינוך נוער שיפור מצב הכלכלי., ו-"ריפואי" של "פצעי" מלחמת יום כיפור. בגין קורא ללכת לבחירות חדשות בהקדם האפשרי.

הישיבה החמישים-ושלוש של הכנסת השמינית – יום שני, י״ג סיון תשל״ד 3 יוני 1974 – התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת – דיון

ממשלה זו היא ממשלת מיעוט מבחינת התמיכה האמיתית של הבית בה. למה הוצגה לפנינו בימים כאלה ממשלת מיעוט? החומרה היא מבחינת הערך הגדול והאדיר בחיינו — הדמוקראטיה. המדינה הקטנה הזאת קמה במלחמה מהפכנית, בתנאים שלא היו דומים להם. מאז השקענו כולנו מאמץ בלתי-פוסק לחנך לאהבת הדמוקראטיה ולכיבודה, והחדרנו את ההכרה: הרוב מחליט. אפילו החלטותיו אינן … Continued

ממחתרת למפלגה

בהרצאה בפני סטודנטים במכון לחקר הציונות מסביר בגין את המעבר מגוף לוחם במחתרת לתנועה פוליטת, חלק מן האופוזיציה תחת ממשלה יהודית. בגין מבהיר כי אנשי בית"ר לפני מלחמת העולם השניה היו עסוקים גם בעבודה עברית והתיישבות אך משפרצה היו עסוקים בעיקר במלחמה למען מדינה עברית יחד עם האצ"ל ולתקופה גם יחד עם ההגנה. משקמה המדינה, הושגה המטרה והגוף הלוחם הצטרף לצה"ל. והתנועה הפכה לתנועה מדינית שמרכז פעלה היתה זכותנו על ארץ ישראל, וצדק סוציאלי.. בגין מתייחס לפילוג בתוך הצוה"ר.

ממחתרת למפלגה

כאן אני איפוא מסיים את התיזה העיקרית שהמעבר אצלנו ממחתרת לתנועה מדינית היה טבעי ומובן, משום שבשנות המלחמה המחתרתית, אנחנו הסברנו לכל החברים, לכל הלוחמים, שכאשר הבריטים יעזבו את הארץ ותקום לנו מדינה, תהיה הממשלה אשר תהיה, אנחנו נכיר בה. גם אמרתי ב-15 למאי, 24 שעות לאחר הכרזת העצמאות, נכבד חוקיה של המדינה, חוקינו הם, … Continued

דוח אגרנט ואחריות הממשלה

בגין מנתח את דו"ח ועדת אגרנט ואת אחריות הדרג המדיני, רה"מ ומקורביה (המטבח), אך מציין כי לממשלה כולה אחריות, ובכללה לשרי הסיעות האחרות כדוגמת המפד"ל, וזאת משום שהם הסכימו לוותר על השפעתם המדינית בממשלה, ולכן אחראים לכלשלונה. בגין מדגיש את הפגיעה הקשה בדרכי עבודת הממשלה של שיטת המטבחון ויוצר קשר ישיר בין צורת עבודה זו למלחמת יום הכיפורים.