Subjects: דיפלומטיה

העיתון מביא מנאומו של בגין שהיה נאום בחירות לקראת הכנסת ה3. בנאום שנשא בגין בכיכר מוגרבי בת"א הוא אמר בין השאר כי אסור להפריד בין בעיות משק לבעיות מדינה .בגין טען כי מצבה הכלכלי הקשה של המדינה נובע מהבזבוז המתמיד של כספי האומה, מפעלים מונופוליסטיים (כדוגמת תנובה) הנתמכים ע"י האומה, ירידת השקעות הון, והפליה בלתי פוסקת בתשלום מיסים. בגין טען כי על מנת לצאת ממצב כלכלי קשה זה יש צורך בביטול המונופולין, בעידוד השקעות הון פרטיות, הפרדה בין איגוד מקצועי לבין בעלות על מפעלי תעשיה. בעברו לדבר על הבעיות המדיניות טען בגין כי הממשלה אשמה במצבה המדיני הקשה של ישראל שכולל: בידוד, שפיכות דמים, חיזוק האויבים, וסכנת מלחמה כלל חזיתית. בגין טוען כי הממשלה לא הצליחה להביא ביטחון למדינה וכי עד עתה נהרגו קרוב ל1,000 יהודים. בגין טוען כי כישלון הממשלה גרם לסכנת מלחמה כלל חזיתית שהפתרון היחיד לה הוא מבצעים מרוכזים שיפעלו נגד בסיסי התוקפנות. בגין קרא לאזרחים לפעול למען החלפת הממשלה.

במאמר זה מתייחס בגין לגינוי מועצת הביטחון את ישראל לנוכח פעולתה בעזה . בגין טוען כי בכך אשמה הדיפלומטיה הישראלית .בגין טוען כי ישנם שני אפשרויות או שישראל לא עשתה כל הכנה לקראת כינוס המועצה או כן פעלה אך ללא תוצאות .בגין תוהה איזו משני אפשרויות אלה חמורה יותר ואיזו מדאיגה יותר. בגין טוען כי גם על ישראל היה להגיש תלונה למועצת הביטחון על כך שמצרים חצתה את הגבול בפעולה שהובילה לתגובת ישראל בפעולת עזה .

בהביטו על המאה העשרים טוען בגין כי המאה הזו ומתאפיינת כמאה שהדגישה יותר מכל את חשיבות התעמולה כדי להשיג פופולאריות אם לאיש יחיד או אם לקבוצה . בגין טוען כי הוא איננו חושש מפני אי פופולאריות אך גם אינו מתפאר בה כדי לרכוש פופלאריות . עוד במאמר זה מתייחס בגין אל דברי שר הביטחון לבון כי אין סיכוי להגיע בתנאים הנוכחים לשלום עם ארצות ערב וכי יש להשלים עם אפשרות של אי שלום (על כל משמעויותיו) בגין טוען כי דברים אלו הם דברי תבוסתנות וכי כמובן שבתנאים הנוכחים בלתי אפשרי להביא לשלום עם אויבינו וכי מי שלא מביא שום הצעה לשינוי אסטרטגי משלים למעשה עם מלחמת דמים בכל החזיתות.בגין טוען כי לכן ישנו צורך במבצעי הגשמה בשעות כושר לשם חיסול בסיסי תוקפנות של האויב. בגין טוען כי דברי לבון כי המצב יהיה קשה יותר הם דברי תבוסתנות המשפיעים לרעה על מפקדי הצבא .בגין טוען כי בשנת 1955 יהיה צורך בשינוי במדיניות.