קיצוניות מאונס

במאמר זה בגין טוען כי המצב החמור בו נמצאת ישראל מבחינה מדינית ובטחונית נצפה ע"י תלמידי ז'בוטינסקי שכן הם למדו ממנו כי אם ישראל מבקשת שלום מאויביה ואויביה מבקשים מישראל ויתורים אז יבוא היום בו המעצמות המבקשות מישראל לפעול אצל אויביה למען השלום יבקשו מישראל ויתורים טריטוריאליים כמחיר השלום עליו ישראל מתחננת. בגין טוען כי היה צפוי גם שאם הערבים מציגים בגלוי ובהתמדה תביעות על שטחה של ישראל ואילו ישראל תטען שלה אין כל תביעות מהערבים אז המעצמות תקבלנה את תביעות הערבים כפשרה. בגין טען כי מדיניות הממשלה שלא שמעה לתביעות "חרות" ולא עמדה על זכויותיה על א"י השלמה גרמה לכך שארה"ב ולונדון הכריזו על ישראל כמדינה תוקפנית.בגין יוצא במאמר זה גם נגד בקשת ערובות הבטחון של ישראל מארה"ב וטוען כי מהלך זה מיותר .בגין מביע את עמדתו כי הרצוי הוא מדיניות של בריתות.

מנחם בגין בויכוח המדיני בכנסת עלינו להוציא את הפולש המצרי מארץ ישראל

בגין סקר את בעיותיה הבטחוניות של ישראל ואת הדרכים הרצויות לפתור מצב זה. בגין יצא נגד הקשרים ההדוקים בין ארה"ב למדינות ערב וטען כי ישראל גם אשמה בכך משום שהיא עודדה זאת, בעוד ברה"מ מהדקת גם היא יחסים עם מדינות ערב. בגין תקף בחריפות את הצהרת דאלאס בה הוא קרא להחזרת חלק מהפליטים לא"י. בגין טען כי הממשלה חייבת היתה למחות על כך. לדעתו ממשלת ישראל צריכה היתה להציג בעצמה תביעות על שטחים שבבעלות ארצות ערביות ששייכים לא"י. עוד טען בגין כי מחאתה של ארה"ב נגד עסקת הנשק הצ'כית – מצרית היא צביעות שכן ארה"ב בעצמה שולחת נשק למדינות ערב. בגין סקר את מדיניותה הכושלת של הממשלה לאורך השנים וקרא לשינוי במדיניות הממשלה ולנקיטת פעולות מדיניות, צבאיות. בתחום המדיני קרא בגין להצהיר על זכותו הנצחית של עם ישראל על מולדתו השלמה. בתחום הצבאי קרא בגין לעריכת מבצעים לשיחרור חלקי מולדת אשר ימנעו מלחמת שמד ושיוציאו את הפולש המצרי מבסיס תוקפנותו בעזה. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 18/10/1955

הישיבה השמינית של הכנסת השלישית – מדיניות חוץ ובטחון – דיון

בגין סקר את בעיותיה הבטחוניות של ישראל ואת הדרכים הרצויות לפתור מצב זה. בגין יצא נגד הקשרים ההדוקים בין ארה"ב למדינות ערב וטען כי ישראל גם אשמה בכך משום שהיא עודדה זאת, בעוד ברה"מ מהדקת גם היא יחסים עם מדינות ערב. בגין תקף בחריפות את הצהרת דאלאס בה הוא קרא להחזרת חלק מהפליטים לא"י. בגין טען כי הממשלה חייבת היתה למחות על כך. לדעתו ממשלת ישראל צריכה היתה להציג בעצמה תביעות על שטחים שבבעלות ארצות ערביות ששייכים לא"י. עוד טען בגין כי מחאתה של ארה"ב נגד עסקת הנשק הצ'כית – מצרית היא צביעות שכן ארה"ב בעצמה שולחת נשק למדינות ערב. בגין סקר את מדיניותה הכושלת של הממשלה לאורך השנים וקרא לשינוי במדיניות הממשלה ולנקיטת פעולות מדיניות, צבאיות. בתחום המדיני קרא בגין להצהיר על זכותו הנצחית של עם ישראל על מולדתו השלמה. בתחום הצבאי קרא בגין לעריכת מבצעים לשיחרור חלקי מולדת אשר ימנעו מלחמת שמד ושיוציאו את הפולש המצרי מבסיס תוקפנותו בעזה. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב19/10/1955

על סף ההכרעה

העיתון מביא את נאומו של בגין ב"קול ישראל" ב-21 בפברואר 1955, לפני הבחירות לכנסת השלישית. בגין קורא להחלפת השלטון ולהצבעה עבור תנועת "חרות". הוא קובע כי אסור לדבר יותר מדי על העבר וכי יש לדבר על העתיד. בגין טוען כי אין לעסוק יותר מדי בשאלה מי הקים את המדינה וכי יש לתת כבוד ותהילה לכולם: לאצ"ל ,ללח"י, להגנה, לפלמ"ח ולמח"ל. בגין טוען כי שלטון ממושך מהווה סכנה לחרות האומה ולמוסר בניה. בגין יוצא נגד מדיניות החוץ של הממשלה שגרמה להרס הידידות בין ישראל לארה"ב, בגין קרא לכרות בריתות ידידותיות. בגין מזכיר את מדיניות הממשלה נוכח בעיות השעה: המצור בתעלת סואץ ובמפרץ אילת, חיילים שבויים בסוריה, ושפיכות דם היהודים, וקורא לשינוי המדיניות. בגין קורא שלא להצביע לציונים הכלליים שכן הם משרתי מדיניות מפא"י.

3000 איש מפגינים בכנס המעמד הבינוני בתל-אביב את אהדתם לתנועת החרות יושב ראש תנועת החרות קורא להפגנת אומץ לב כלפי פנים וכלפי חוץ

העיתון מדווח על כנס בחירות שערך בגין בבית ציוני אמריקה שם דיבר על כישלון ממשלת שרת . בגין יצא נגד הצבעת ישראל באו"ם בעד עצמאות לוב. בגין טען כי היה זה מעשה לא חכם להצביע בעד מדינת אויב ובניגוד לעמדת ידידותינו אטליה וצרפת.בגין טען כי מהלך דומה עשתה ישראל גם בהבעת אהדה למרוקו. בגין קבל על כך שישראל עם עליית איזנהאור לשלטון הביעה שמחה להידוק יחסי ערב – ארה"ב ובכך עודדה משלוחי נשק לארצות ערב. בגין יצא גם נגד התנהלות הממשלה בפרשת קיבייה שלאחר הפעולה שתקה במשך 4 ימים ואח"כ טענה שישראל לא הורתה לעשות זאת וכי היה זה מעשה פיראטי שלא בידיעת הממשלה. דבר שגרם נזק רב לתדמית ישראל ולמורל הצבא. בגין הזכיר גם את פרשת הפסקת העבודות בהטיית ערוץ הירדן. בגין קרא להחלפת שלטון מפא"י נוכח כשלונותיה המדינים , הכלכלים והבטחוניים. בגין טען כי כל הצבעה לציונים הכללים פירושה בזבוז קולות והנצחת הקיים שכן הציונים הכללים מקיימים את מדיניות מפא"י.