Subjects: דיפלומטיה

בגין דיבר בנאומו על ענייני פנים וחוץ וקרא לממשלה לנקוט במדיניות עקבית ביחסה לנאצר. בגין קבע כי על הממשלה לקבוע האם נאצר הוא אויב או פרטנר לשלום. בהתייחסו לפרשת לבון קרא בגין לערוך ועדת חקירה עד שהצדק ייצא לאור גם בפרשת רצח ארלוזורוב. הוא דרש להביא את דו"ח ועדת כהן שדן בפרשת לבון לעיונה של ועדת השרים ולעיונה של ועדת החוץ והבטחון. בגין יצא בחריפות גם נגד דברי רה"מ שטען כי הוא לא בוטח בחברי הממשלה שישמרו סוד ולכן הוא לא מעוניין שידונו בדו"ח ועדת כהן. בגין יצא גם נגד אי האובייקטיביות שמגלה "קול ישראל" בפרשת לבון ועל הכפשת ועדת חוץ ובטחון וח"כ באדר ברדיו. עוד הוא קרא לח"כ דיין להעיד בפני ועדת החוץ והבטחון על כל הידוע לו בפרשת לבון. על הנאום בעתון 'חרות' מתאריך 25/10/1960

במאמר זה מצביע בגין על הפרדוכסים שבהם מצויה ישראל בהצבעותיה באו"ם לאחר שהיא הצהירה כי מדיניותה היא אי הזדהות ונייטרליות ולכן היא נאלצת להיות נטרלית בהצבעותיה כלפי מדינות כמו מצרים. עוד מתייחס בגין במאמר זה לפרשת לבון וטוען כי דבריו של בן-גוריון על כך שהעיתונים משקרים בהתייחסותם לפרשת לבון וכי יש להקים ועדת חקירה בפרשה תמוהים כאשר הוא לא תוקף גם את עיתונו "דבר" שטוען דברים דומים. בגין גם מטיל ספק בדבריו של רה"מ בקשר לסיבות שהביאו להתפטרות שרת.

במאמר זה מתייחס בגין לסכסוך בין ישראל לארגנטינה וזאת בעקבות חטיפתו של אייכמן מארגנטינה לישראל. בגין מכנה את האיגרת המזויפת שפירסמה ישראל על כך שאייכמן מרצונו עזב את ארגנטינה כאיגרת טיפשית.בגין מציין עוד כי ארגנטינה ויתרה על רצונה בהסגרת אייכמן. עוד מציין בגין כי ישראל לא היתה צריכה לפרסם הודעה על כך שבגין נתפס ע"י המוסד אלא שהוא נתפס ע"י ישראל והובא אליה.