Subjects: דוד בן-גוריון

הישיבה החמש–עשרה של הכנסת העשירית יום שלישי, ו` בחשוון התשמ"ב 3 בנובמבר 1981 – הודעת הממשלה על המצב המדיני (דיון)

By

בגין מתאר בפירוט את מהלך השיחות בינו לבין הצמרת הפוליטית של ארצות הברית. בגין מדגיש שאל הפרק, מעבר להכרזת הברית האסטרטגית בין ישראל לבין ארה"ב עמדו נושאים אחרים, כגון הכנסת נשק סורי ללבנון ועיסקת נשק בין ארה"ב וערב הסעודית. בגין מנמק את החלטת המשלה לא לפעול מיד נגד טילים סורים הנמצאים בלבנון. בגין מנמק את סירובו להקפאת התנחלות לזמן מו"מ – כיוון שבפועל תקופת מו"מ אינה מוגדרת. בגין שולל את "האופציה הירדנית" כבלתי-מציאותית. בגין מדגיש את חשיבותו של הברית האסטרטגית עם ארה"ב. בגין קורא לחדש פעילות למען אסירי ציון ויהודי סוריה. בגין מבקש מוגיע לכנסת על מינוי דוד לוי לסגן ראש הממשלה.

הישיבה המאה-ושלושים-ושבע של הכנסת התשיעית יום שני, י"ט תמוז תשל"ח 24 יולי 1978 – הודעת הממשלה על המצב המדיני (המשך) תשובת ראש הממשלה

By

בגין בתשובתו מדגיש שלא יסכים לשום "מתנה" חד צדדית מצד ישראל, ולא ידרוש אחת ממצרים, אלא ישבו על הסכמי שלום הדדיים, ואם לא יתאפשר חוזה כזה, יסכים ל'יחסי שלום' בדומה לגרמניה לאחר מלחמת העולם. בגין מתייחס להשמצות מצד האופוזיציה כאילו הוא אדם חולה, וטוען שבשבתו באופוזיציה לא דיבר על מצבם הרפואי של אנשי הממשלה, גם כאשר היו מבוגרים מאוד, וחולים באמת, וכי השמצות אלה זכו לגינוי גם מצד הליגה נגד השמצה בארצות הברית. בגין מבהיר שכמו שלא אישר לפרס להיפגש עם המלך חוסיין בירדן, לא יאפשר שום פגישה שכזו לאיש שיציע לו, או למנהיג מדינה ערבית אחרת הצעות מן האינטרנאציונאל הסוציאליסטי. בגין מסיים את נאומו בשיר של ז'בוטינסקי לכבוד יום השנה למותו של הרצל.

הישיבה הארבעים-ואחת של הכנסת התשיעית יום שלישי, ה' כסלו תשל"ח 15 נובמבר 1977 העלאת זכרו של דוד בן גוריון ז"ל במלאת ארבע שנים לפטירתו

By

בגין פותח את דבריו בדברי הספד קצרים על בן גוריון. בגין מספר על איגרת שהועברה דרך שגרירי ארצות הברית לסאדאת, שאת תוכנה יפרסם רק לאחר שתגיע למענה. בגין הביע תקווה שיתקיימו שיחות למען הסכם שלום עם מצרים ללא איומים וללא תנאים מוקדמים. בגין ביקש שבבוא היום הכנסת תאשר לסאדאת לנאום מעל במת הכנסת, גם אם דבריו לא יהיו דברי ברכה בלבד.

לעת משבר כלכלי ושבר מדיני

By

מאמר של בגין העוסק במשבר הכלכלי והמדיני של אותה התקופה, בתחילת המאמר הוא עוסק בעיקר בנושא בפיחות המטבע ומותח בירוקת על הממשלה בעקבות עליית יוקר המחייה ומוצרי המזון הבסיסיים הפוגע בעיקר השכבות החלשות כתוצאה ממדיניות הממשלה, בהמשך הוא מבקר את ההצעה להקים קונפדרציה ירדנית פלסטינאית (הוא מביא בין השאר שני ציטוטים מעניינים של חיים ויצמן ובן גוריון באותו הקשר) בחלקו האחרון של המאמר הוא פונה בקריאה לממשלה להקמת ממשלת אחדות.

ממחתרת למפלגה

By

בהרצאה בפני סטודנטים במכון לחקר הציונות מסביר בגין את המעבר מגוף לוחם במחתרת לתנועה פוליטת, חלק מן האופוזיציה תחת ממשלה יהודית. בגין מבהיר כי אנשי בית"ר לפני מלחמת העולם השניה היו עסוקים גם בעבודה עברית והתיישבות אך משפרצה היו עסוקים בעיקר במלחמה למען מדינה עברית יחד עם האצ"ל ולתקופה גם יחד עם ההגנה. משקמה המדינה, הושגה המטרה והגוף הלוחם הצטרף לצה"ל. והתנועה הפכה לתנועה מדינית שמרכז פעלה היתה זכותנו על ארץ ישראל, וצדק סוציאלי.. בגין מתייחס לפילוג בתוך הצוה"ר.