בגין טוען שכשם שהנאצים לא מיד פעלו להשמדה פיזית של היהדות אלא פעלו בשלבים וראשית פגעו בגאווה האישית הלאומית, כך גם הפעולה נגד הציונות שהחלה מהצהרת בלפור בהדרגה במשך 22 שנה עד הספר הלבן. אחד השלבים היה הכותל המערבי, אליו נשלחו מדי שנה שוטרים בריטים להפריע את התפילה. בגין מציין שבשנת תש"ד האצ"ל דאג להעמיד את השליטים בפני עובדה ולמנוע את התקרבותם של שוטרים לכותל ביום הכיפורים
בגין טוען שלא ניתן לשמוח בהתקפת בעלות הברית על גרמניה, שכן, המלחמה על שחרור הארץ רק בתחילתה. בגין מדגיש שחשוב לא להגרר לאמונות כאילו יש פריצות בגזירות הספר הלבן, והדרך היחידה לבטל אותו היא להלחם, שכן זה רק מצג שוא שיש עליה שזורמת שכן גזירות אלה גורמות להשמדה של יהדות הגולה. בגין טוען שהם לא רוצים מונופול על הלחימה, והיו דווקא רוצים שכולם ישתתפו בלחימה ביחד, בלי לריב. גין מתיחס להשוואה בין המלחמה לשחרור א"י לבין המרד האירי, לבין המרד בגיטאות. בגין מתיחס להסתה נגד הנוער הלוחם, וטוען כי היא לא נשאה פרי, וכאשר עיתונאי אמריקאי מתאר את הצב בארץ הוא כולל כנראה גם את ההגנה בתור אחד מהארגונים הלוחמים הפאשיסטים בארץ. בגין טוען שהיה מעדיף לבנות את הארץ מתוך שלום ואחוה, אז זו לא אפשרות. המאמר התפרסם בחוברת מ-1944, ללא תאריך מדויק.
כרוז זה הכריז על פתיחת המרד של האצ"ל נגד השלטון הבריטי. הדיונים עליו ועל ניסוחיו ארכו כחודשיים מאז שהתמנה בגין כמפקד האצ"ל ב- 1 לדצמבר 1943. יוצאת ממנה הקריאה, שעקב המצב באירופה, והבגידה הבריטית שהמשיכה לנהוג על פי התקנות הדרקוניות של הספר הלבן ממאי 1939 ועל אף הגיוס לצבאה. הצבור נקרא לסרב לשלם מסים ולא לציית לפקודות המשטר, ולרכז את כל הכוחות בעד הדרישה למסור את השלטון על ארץ ישראל לממשלה עברית. הכרוז מציין ש"אין עוד שביתת נשק בין העם והנוער העברי" לבין שלטון המנדט ושתהיה "מלחמה לעם בשלטון הזה, מלחמה עד הסוף". הכרוז עלה על קירות הבתים ועמודי חשמל בלילה שבין 31 בינואר – 1 בפברואר 1944 והודפס בדפוס בן-סניור ברח' מזרחי ב' 13. חומר נוסף: מנחם בגין, "המרד", עמ' 56 ואילך; אפרים אבן, ־׳האידיאולוגיה שביסוד הכרזת המרד של אצ״ל ועימותה עם המציאות׳׳, האומה מם׳ 40, אפריל 1974; יעקב שביט, "דרכו של בגין אל המרד (1944-1938)" בתוך המיתולוגיות של הימין, הוצאת בית ברל, 1986. ככל הידוע, לא היה הד בעיתונות לפרסום אלא עד הפעולות הראשונות בהמשך אותו חודש.
