Subjects: גרמניה

במאמר זה יוצא בגין נגד האסטרטגיה הגלובאלית של ארה"ב שמחייבת אותה להקים צבאות ערביים חזקים וזאת מתוך מטרה למנוע מלחמה יבשתית .בגין מצוטט את השבועון האמריקאי "ניוז וויק" שטוען כי בשלב מסוים למען האסטרטגיה הגלובלאית של ארה"ב יהיה צורך בהפקרת ישראל .בגין טוען כי בני ישראל אינם עובדי אלילים ולכן אסור להם בשום אופן להקריב את עצמם על קורבן המזבח האמריקאי. בגין טוען כי אין זה נכון שיש צורך בחימוש ארצות ערב ע"י ארה"ב לשם אסטרטגיה אנטי קומוניסטית .האמת טוען בגין היא שארה"ב עושה זאת כדי לסלק את בריטניה מהאזור .בגין קובל על כך שישראל לא עושה כלום לנוכח מרוץ החימוש של ארצות ערב .בגין טוען כי הבטחת ארה"ב לישראל שלא תגיב לחימוש תמורת מענקים כספיים שיינתנו לה היא אחיזת עיניים .בגין שב וקורא לממשלת ישראל לקום ולפעול לחיסול בסיסי התוקפנות הערביים וע"י כך לפרוץ את המצור. בגין מודה שאומנם מצבה הבינ"ל של מדינת ישראל איננו מזהיר וכי שעות הכושר אבדו לה אך בגין טוען כי אנו עתה בשעת כורח ולכן יש לפעול לשיפור המצב.

המאמר שלפנינו עוסק בוויכוח היסטורי מכונן שהשפיע על המאבק הציוני להקמת מדינה יהודית ריבונית. במרכז המאמר עומדת השאלה הטעונה: האם השימוש בכוח היה הכרחי, מותר או אפשרי כדי לממש את זכותו של העם היהודי למולדת חופשית? בגין מציג שני מחנות מנוגדים בקרב הציבור היהודי: אלו שדחו את השימוש בכוח, ותמכו בדיפלומטיה, עליונות מוסרית או רכישת קרקעות בדרכי שלום, ואלו, כמוהו, שראו בהתנגדות מזוינת אמצעי הכרחי לשחרור לאומי. המאמר, שנכתב חמש שנים לאחר קום המדינה, משקף את תוצאות הוויכוח האידיאולוגי הזה, מבקר את מדיניות ההנהגה הישראלית לאחר העצמאות, ומדגיש את המתח המתמשך בין המושגים "זכות" ו"כוח" בעיצוב גורלה של האומה