הישיבה השלוש מאות ושישים ושבע של הכנסת התשיעית יום שני, גם בחשוון השתמ"א 13 אוקטובר 1980 – הודעת הממשלה על מצב היהודים בברית המועצות ובארצות אחרות

בגין מברך את הפארלמנט לרגל שובו מהפגרה. בגין דן יהדות התפוצות, ומתמקד בשלושה אזורים – הראשון ברית המועצות בה שבויים עדיין אסירי ציון, וכל שנה מאושרים לעלות פחות ופחות אנשים ממנה. בגין פונה שוב לפרלמנטים בעולם בבקשה לעזור בשחרור האסירים ופתיחת השערים. השני, סוריה, בה היהודים שנשארו סובלים מאוד, והשלישי – צרפת בה נושבות רוחות ניאו-נאציות, אנטישמיות וקיימת הכחשת שואה, רק דור אחד אחריה. בגין טוען שאין הבדל בין אנטי-ציונות לאנטישמיות, והצהרת האו"ם כאילו הציונות היא גזענית מעודדת את האנטישמיות בעולם. בגין טוען שיש להגן על הכבוד לאומי למען ששנות ה-30 וה-40 באירופה לא יישנו, ופונה לאחינו בגולה לעלות לארץ.

מבוא מאת מנחם בגין ספרו של ד"ר אליהו בן אלישר לקשר ההשמדה

במבוא לספרו של ד"ר אליהו בן אלישר "קשר ההשמדה" שיצא לאור ב-1978, מנתח מנחם בגין הן את הסיבות להשמדה, בכללן את שורשי האנטישמיות והתרבות הכוחנית המליטאריסטית הגרמנית, היחס המפייס כלפי היטלר בקהילה הבינלאומית, ההסתמכות היהודית על "העולם", הפחד היהודי מנשיאת נשק להגנה עצמית וממסירות נפש, והן את הלקחים הנלמדים מהשואה: לא לבוז לדיבורים על השמדה הבאים מאויבי העם, לא לסמוך על עזרתו של "העולם", נכונות להילחם נגד הרע, שמירה על כבודנו הלאומי ואחדות בעם לנוכח הסכנות.

הישיבה השלוש-מאות-ושש של הכנסת השמינית יום רביעי, י״ח סיון תשל״ו 16 יוני 1976 – הקמת ועדת חקירה פארלאמנטארית לפי סעיף 22 לחוק יסוד הכנסת לבדיקת מניעי הירידה מן הארץ והידיעות על פעולות גורמים עוינים בה

אני מבקש מיד להודיע מה לפי דעתנו אסור לעשות כנגד התופעה הזאת כדי ללחום בה, כדי להעבירה מעולמנו. לא נקים חומה ברלינאית. מדינה מסויימת ראתה שיש אזרחים העוזבים אותה — הקימה חומה, והעמידה אנשים היורים באלה המנסים לעזוב אותה. לא נלך בדרך של המקולקלים שבהם, וגם לא נחוקק חוק האוסר את הירידה מן הארץ. אנחנו … Continued

הישיבה המאתיים-וחמישים של הכנסת השמינית יום שני, י׳ שבט תשל״ו 12 ינואר 1976 – בעיית הוצאתם של ילדי ישראל מתחום המדינה – דיון

בגין יוצא נגד מצב הקיים במשפט שבו אחד מהורים, המצגורר בחו"ל, יכול להוציא אותם מהארץ למרות התנגדותו של הורה השני, המתגורר בארץ. בגין רואה בעיה בפסיקה המחייבת להוציא דוב ומנחם יונדף לגרמניה. בגין דורש לתקן את החוק ולהחיל אותו רטרואקטיבית, בטענה שרטרואקטיביות של החוק פסולה, אך מותרת במקרים של הצלת נפשות, שגם אינם פליליים או כספיים.

מתקפה נגד מדיניות מאמללת

בגין פותח במאמר בהסבר למדוע ציין את מוצאו היהודי של קיסינג'ר ומסביר, כי עובדה זו היתה חשובה לאור התבטאותו של קיסינג'ר שהרדיפות נגד היהודים בסוריה הם עניין סורי פנימי, בגין מזכיר את תקופת ילדותו של קיסינג'ר בגרמניה, שגם אז השתמשו בטענה זו כדי להסביר את חוסר ההתערבות של הקהילה הבינלאומית ברדיפת הממשלה הגרמנית את אזרחיה היהודים. בהמשך המאמר בגין תוקף את ממשלת גולדה מאיר ואת נכונותה לסגת מהקו הסגול ללא תמורה ובניגוד להצהרות הקודמות.