Subjects: גרמניה

המרד נגד השלטון הבריטי בא"י

By

במאמר זה המוקדש לציון 20 שנה להכרזת המרד במשטר הבריטי ע"י האצ"ל דן בגין גורמים השונים שהולידו את המרד. בגין מציין שבין הגורמים השונים שהולידו את המרד ניתן לציין את הקשר הניצחי בין העם היהודי לא"י ,את השמדת העם היהודי בגולה, ואת תורתו של ז'בוטינסקי. בגין מחלק את ה"מרד" ל5 תקופות עיקריות : 1) ינואר 1944 עד נובמבר 1944 –בה נקבעה האסטרטגיה והטאקטיקה של המלחמה המחתרתית והונחו היסודות הארגוניים לצבא מחתרת לוחם. כמו כן הארגון חולק ל4 חטיבות :ח"ק ,חת"ם, צ"ם וי"ם; 2)נובמבר 1944 עד ספטמבר 1944 – תקופה זו אופיינה ע"י ה"סזון" שבו נרדפו אנשי האצ"ל ע"י אנשי ההגנה שהסגירה אותם לידי הבריטים. אנשי האצ"ל פוטרו מעבודתיהם וילדיהם סולקו מבתי הספר; 3)ספטמבר 1945 עד יולי 1946; 4)יולי 1946 עד דצמבר 1947; 5)דצמבר 1947 עד 15 במאי 1948.

צערה ותמהונה של הממשלה

By

מאמר זה דן בגין בפרשת המדענים הגרמנים במצרים.בגין טוען כי מאז 20/3/63 אין עניין פעילות המדענים הגרמנים במצרים בגדר סוד וכי גרמניה ממשיכה בפעולותיה על אף הכל וכי גרמניה אף הצליחה ב10 החודשים האחרונים לפרק את רוגזה של דעת הקהל העולמית כי היא "רצתה" לחוקק חוק המונע פעילות מדענים גרמנים במצרים אך טענה כי היא לא יכולה לעשות כך מבחינה חוקתית.בגין יוצא נגד עמדת הממשלה שהביעה צער ותמהון על עמדת גרמניה שהיא איננה יכולה לחוקק את החוק בפרלמנט הגרמני.בגין יצא במאמרו גם נגד שרת החוץ שיצאה נגד חידוש המערכה המדינית נגד פעילות המדענים הגרמנים במצרים וטענה כי אין בכך כל טעם .בגין טוען כי יש לחדש את הפעילות המדינית והדיפלומית נגד פועלם של המדענים הגרמנים במצרים.

משרד החינוך יתקן ספר

By

במאמר זה דן בגין בתלונתו של שגריר פולין בישראל על ספר לימוד היסטורי ישראלי אשר בו לא מופיעים גבולותיה ההיסטוריים של פולין. בגין מביע את תמיכתו בטענות השגריר וטוען, כי יש להכליל בספר את גבולה המערבי של פולין ההיסטורית לפני מלחמת העולם השנייה. בגין מציין גם את עמדתו ההיסטורית של האצ"ל, אשר לא הכיר בסיפוח הגרמני של חלקים מפולין. בגין קובע, כי האחריות חלה עתה על הממשלה, שצריכה להדפיס מהדורה חדשה של הספר. יחד עם זאת קובע בגין, שיש לבצע תיקונים לא רק בעניין גבולותיה של פולין אלא גם בהתייחסות ספרי הלימוד ההיסטוריים לאצ"ל וללח"י. בגין מציין שחלק מהספרים מציגים באור שלילי את המחתרות הלאומיות תוך השמצתן, הכפשתן והצגתן באור פאשיסטי.

בעל השררה נושא החן

By

במאמר זה דן בגין בהבדלים בין בן-גוריון לאשכול בתפקידם כראשי ממשלה. בגין טוען, כי את ההבדלים ניתן למצוא בין השאר בגיליונות "דבר", שבזמנו של בן-גוריון קראו להמשך הממשל הצבאי ואילו עתה קוראים לביטולו, כמו שנוהג עיתון המשרת ראש ממשלה. עוד טוען בגין, כי כאשר בוחנים את סגנונו של רה"מ אשכול על רקע סגנונו של בן-גוריון רואים, כי אשכול הוא ראש ממשלה מנומס והגון ואילו בן-גוריון היה ראש ממשלה חצוף, בוטה, גס ומלא שנאה כלפי יריביו. בגין מציין גם את העיתונות הנוהגת להחניף לאשכול. יחד עם זאת מציין בגין, שלמרות שאופיו של רה"מ אשכול טוב יותר מאופיו של בן-גוריון, אשכול הוא נואם כושל בכנסת, בעל סגנון נאומים לא ברור ועליו להסדירו.

מדיניות, בטחון, משק לאומי (נאום בכנסת בדיון על סקירת ראש הממשלה 21.10.1963)

By

העיתון מדווח על דברי בגין בעת דיון בכנסת ב- 21/10, בעקבות הודעת רה"מ אשכול על כוונתו לבטל את הממשל הצבאי. בגין בירך על החלטה זו וקרא לחוקק חוק בטחון ישראלי עם תוכן לשעת חרום, אשר יכנס לתוקפו בטרם תתבטלנה תקנות החרום משנת 1945. בגין העלה בנאומו גם את בעיית המדענים הגרמנים במצרים ואת בעיית היהודים בברה"מ. הוא יצא נגד התרפסותה של ממשלת ישראל לגרמנים הגוררת תגובות עוינות כלפי ישראל מצד מדינות מזרח אירופה. בגין קרא לממשלה לפעול למען עליית יהודי ברה"מ ארצה וליצור תנאים נאותים לקליטתם. בגין יצא בנאומו גם נגד הכרזתם של חלק מחברי הממשלה על הצורך להקים חברה סוציאליסטית בישראל. בגין טען, כי הכרזות אלו הן הכרזות מזיקות אשר גורמות לכך שזרם ההון הפרטי המוזרם ארצה יורד ומונע את הגעת ישראל לעצמאות כלכלית. הנאום מופיע בדברי הכנסת מיום 21/10/1963