Subjects: גריבלדי

מרד הזקנים

By

במאמר זה מתאר ז'בוטינסקי את עצמו ואת בני דורו כאנשי המאה ה-19, המאה של החופש, הספונטניות והמשחק. מתוך כך מבסס ז'בוטינסקי את אידיאל החרות שאותו הוא מעלה על נס על השקפה יסודית בנוגע לדמות האדם ולמהות הקיום האנושי: לפי ז'בוטינסקי האדם הוא בראש ובראשונה יצור משחק ומשתעשע יותר מאשר יצור עמל הפועל בעיקר מתוך הכורח של צרכי הקיום. מתוך כך מיצר ז'בוטינסקי על השינוי שהתחולל לדידו במעבר מהמאה ה-19 לשליש הראשון של המאה ה-20, שבו ערכי המשמעת והציות החליפו את ערכי החופש והמשחק. אחד הביטויים הגלויים לכך הוא עלייתה של מדינת המשטרה הפשיסטית והקומוניסטית וקביעת הסדרים החמוּרה לחיים.
המאמר נכתב במקור ברוסית והתפרסם בפאריס ב-1937. תורגם לעברית בידי יוסף אור.

ביטחון ושלום בארץ ישראל נאום בחברון

By

בנאומו בפתיחת ועידת חרות, בגין טוען כי על ישראל ליזום חוזה שלום בינה לבין מדינות ערב, ואומר שהיום, אחרי שניסו להשמיד אותנו 55 שנים, הוכחנו שקם יהודי לוחם שלא רוצה להרוג, אבל מוכן להילחם על חרותו. בגין קורא להקמת מועצת עם יהודי שתדאג ליהדות התפוצות. בעניין ערביי ישראל, בגין מציע זכות בחירה ואזרחות ישראלית שתקנה להם זכויות שוות. בגין טוען שהמלחמה היא נמנעת, ואם תהיה יכולת הרתעה לישראל, לא יתקפו אותנו. בגין מסביר כי בתקופה הזו חשובה ממשלה חזקה, וזה לא המצב, לכן יש להקים ממשלה חדשה שתורכב על ידי הליכוד, שתהיה ממשלת ליכוד לאומי. בגין מדגיש כי הנושא הביטחוני הוא לא הנושא העיקרי, חשוב לתקן את החברה, להילחם בעוני, לעשות שלום סוציאלי, צדק חברתי, ולחזור לפשטות, ללא מותרות.

נאומו של מנחם בגין בפתיחת ועידת חירות ה-יב

By

בנאומו בגין טוען כי על ישראל ליזום חוזה שלום בינה לבין מדינות ערב, ואומר שהיום, אחרי שניסו להשמיד אותנו 55 שנים, הוכחנו שקם יהודי לוחם שלא רוצה להרוג, אבל מוכן להלחם על חרותו. בגין קורא להקמת מועצת עם יהודי שתדאג ליהדות התפוצות. בעניין ערביי ישראל, בגין מציע זכות בחירה באזרחות ישראלית שתקנה להם זכויות שוות. בגין טוען שהמלחמה היא נמנעת, ואם תהיה יכולת הרתעה לישראל, לא יתקפו אותנו. בגין מסביר כי בתקופה הזו חשובה ממשלה חזקה, וזה לא המצב, לכן יש להקים ממשלה חדשה שתורכב ע"י הליכוד, שתהיה ממשלת ליכוד לאומי. בגין מדגיש כי הנושא הבטחוני הוא לא הנושא העיקרי, חשוב לתקן את החברה, להלחם בעוני, לעשות שלום סוציאלי, צדק חברתי, ולחזור לפשטות, ללא מותרות.

על גדול מדינאי התקופה

By

במאמר זה בגין דן בווינסטון צ'רצ'יל שהלך לעולמו באותו שבוע. בגין סוקר את מדיניותו של צ'רציל כלפי ישראל. בגין מזכיר את הספר הלבן (1921) של צ'רצ'יל אשר קרע את עבר הירדן המזרחי מארץ ישראל השלמה. בגין מזכיר כי במשך השנים השמיע צ'רצ'יל דברי ידידות כלפי ישראל אך לא הצליח למנוע את מעשי האיבה של הערבים. בגין מזכיר כי במלחמת העולם השנייה היווה צ'רצ'יל יריב מר לאצ"ל לאחר שרדף ותבע להשמיד אותו. בגין טוען עוד כי גם כשעבר צ'רציל לאופוזיציה ב-1945 היה יריב זועם לאצ"ל שכן הפרסטיז'ה הבריטית שהתמוססה על ידי האצ"ל היתה חשובה לצ'רציל מאוד. מצד שני טוען בגין כי צ'רצ'יל אומנם היה יריב אך הוא נקט ביריבות מסייעת כאשר ניצל את בעיית ארץ ישראל להוכיח כי ממשלת אטלי איננה ראויה לשלוט ותבע בנאומיו בפרלמנט כי בריטניה תפנה את ארץ ישראל ועודד את כינוס עצרת האו"ם במאי 1947. בגין חולק לצ'רצ'יל כבוד וטוען כי למרות שצ'רצ'יל עשה דברים שונים שבחלקם הצליח ובחלקם נכשל הוא ייזכר לעולמים כאחד ממתנגדי הנאציזם הגרמני והיה לאחד ממצילי האנושות.

אדרבא, נחקור מר אשכול

By

במאמר זה דן בגין בגילויים האחרונים בפרשת התעללות אנשי הש"י באנשי האצ"ל בגין טוען כי ההסתה נגד תלמידיו של ז'בוטינסקי החלה עוד בימי רצח ארלוזורוב וכי בארי שהיה ראש הש"י גדל באוירה של הסתה זו.בגין מספר על יהודה אמסטר אשר נחקר בעינויים ע"י אנשי הש"י וכך נהגואנשי הש"י גם באנשי אצ"ל אחרים.בגין מזכיר גם את פרשת רציחתו של ידידיה סגל אשר נרצח ע"י ההגנה. בגין קורא להקמת ועדת חקירה אשר תחקור ענין זה.בגין יוצא נגד דברי רה"מ אשכול אשר טען כי אין כל צורך בהקמת ועדת חקירה על רציחתו של ידידיה סגל.