רוח היהדות ויהדות הרוח

אדוני היו"ר עמיתי המרצים גבירותי ורבותי, הלילה הזה בדוננו על רוח היהדות וברוח היהדות וביהדות הרוח אי אפשר לה לנפש שלא להתעטף באהבה. אהבת אדם עמוקה, לעם אשר עם כל חסרונותיו ויש לו חסרונות, ועם כל ירידותיו, והיו לא ירידות, ואנחנו נתרחק ת"ק פרסה מהפילוסופיה של מטייה שובון הוא עם מיוחד במינו שראוי לאוהבו בכל … Continued

נצח החרות

בדברים לקראת פסח, בגין משווה בין היציאה לחרות ביציאת מצרים, כאשר כיבוש הארץ עוד לפנים לבין היציאה הדומה לחרות בדורנו. ולכן גם אם גלינו, יש אפשרות לשוב, וללחום על הארץ. לא ידוע תאריך מדוייק של פריט זה.

הישיבה השמונים של הכנסת העשירית יום שלישי, י"א באייר התשמ"ב 4 במאי 1982 – הודעת הממשלה על המצב המדיני

בגין מודיע לכנסת על הקשיים בביצוע ההסכם עם מצרים. בגין טוען שההפרות מצד מצרים לא יישארו ללא תגובה, אך מביע תקווה שכל הצדדים יפעלו לביצוע ההסכם. בגין מדגיש שהאוטונומיה שעליה מדבר ההסכם אינה מדינה. בגין מצהיר שהממשלה החליטה, שבשום הסכם עתידי ישראל לא תפנה יישובים. בגין מודיע, שלפי החלטת הממשלה "אל-על" לא תטוס בשבת. בגין מדגיש ערכה של שבת במסורת היהודית וטוען, שהמהלך מהווה שמירה של הסטטוס-קוו, כיוון שלפי ההסדר שירותים ציבוריים אינם פועלים בשבת. בגין מדגיש, ששבת הינה ערך מוסרי שלא תיתן לעמוד אותו במונחי רווח והפסד כספיים. בגין פונה לעובדי אל-על ומציע להם להקפיא את דרישותיהם הכלכליות על-מנת להחזיר את החברה לרווחיות. בגין גם מבקש מהכנסת לאשר את צרופו של אהרון אוזן לממשלה כשר הרווחה.

הישיבה השישים–וחמש של הכנסת העשירית – יום שלישי, ז` באדר התשמ"ב 2 במרס 1982 – הצעת סיעת התחיה להביע אי–אמון לממשלה בשל הצבת מחסומים בחבל–ימית תוך חילול שבת ובשל הצורך לעצור את הנסיגה מסיני לאלתר

אדוני היושב–ראש, מה היא השבת בשבילי? מה משמעותה בחיי? לא אומר דבר אחד, מחשש שהדברים יתפרשו כהתפארות. אומר רק זאת: נער הייתי וקראתי את כל כתביו של אחד–העם. אני זוכר את המאמרים כמעט כולם, אבל מעל לכול אני זוכר שני דברים מפרי עטו של אחד–העם. אני זוכר את המאמר הנצחי שלו "עבדות בתוך חירות", שמדי … Continued

הישיבה השלוש מאות וארבעים וחמש של הכנסת התשיעית יום שלישי, ג' תמוז תש"ם 17 יוני 1980– עשר שנים למעצרו של אסיר ציון יוסף מנדלביץ והצורך בהגברת המאמצים לשיחרורו

אנשים המוכנים להקריב את עצמם למען אידיאל, למען זכותם לשוב למולדתם, לארץ-ישראל. זוכרים אנו את הימים שבהם עמדו בפני השופטים וידעו את גורלם כי יילכו לשמונה, עשר, חמש-עשרה שנות מאסר למחנות-ריכוז, לארץ גזירה, ויסבלו רעב והשפלה. והם הרימו ואת יד ימינם וחזרו על השבועה הידועה בישראל כמקדשת את עמנו מימי בבל ועד היום הזה, לאמור: … Continued