במאמר זה בגין מתייחס לדברי אנשי מפא"י שיוצאים נגד האשמות "חרות" על כך שד"ר בר היה חבר מפא"י כי גם לאצ"ל היה בוגד בשם חילבי'ץ. בגין טוען כי השוואה זו איננה רלוונטית כלל שכן מותר ל"חרות" להזדעזע נוכח פרשת בר. בגין טוען כי הוא וחבריו לא יאשימו את מפא"י בפרשה אך חשוב לציין שד"ר בר היה חבר מפא"י. עוד טוען בגין כי חילבי'ץ היה מסוכן פחות מאשר בר שלו נמסרו מסמכים סודיים ביותר של מערכת הבטחון והוא תפס עמדה בכירה ביותר במערכת הבטחון. עוד מדגיש בגין את יחסו השלילי של ד"ר בר ל"חרות" ולאצ"ל.
העיתון מדווח על דברי בגין ב-28 בדצמבר 1960 בקונגרס הציוני העולמי הכ"ה. בגין העלה את התביעה להחיות את תפקידיה ופועלה של ההסתדרות הציונית הכללית משום שעל הסתדרות זו יש להטיל תפקידים מדיניים, חינוכיים ומוסריים, וכי עליה לשאת את תביעות העם לזכותו הנצחית על ארץ ישראל השלמה, כי ארץ ישראל כולה שייכת לעם היהודי. עוד טען בגין כי על ישראל לציין שהיא איננה ניטראלית אלא היא חלק מהעולם החופשי. בגין הביע את תקוותו כי עוד בדורנו נראה את יהודי ברית המועצות עולים ארצה. בגין העלה בנאומו גם זכרונות מתקופת מאסרו בכלא הסובייטי. עוד העלה בגין בנאומו את בעיית יהודי אלג'ריה הנתונים לפוגרומים.
העיתון מדווח על דברי בגין ב-22/12 בועידה העולמית של ברית "חרות-הצה"ר"(לאחר שובו של בגין מחלקו הראשון של מסעו לחו"ל). בגין בין דבריו האשים את רה"מ על כך שהוא מונע את העלאת עצמותיו של ז'בוטינסקי ארצה. בגין סיפר על ביקורו האחרון בקברו של ז'בוטינסקי וכינה את מעשהו של רה"מ כמעשה רשע.בגין הציג גם את 5 הפרקים של התוכנית המדינית כלכלית של תנועת ז'בוטינסקי ש"חרות" תפעל להגשימם עם הגעתה לשלטון: 1)ישראל היא חלק בלתי נפרד של העולם החופשי כי אין לזהות את הקומוניזם עם דמוקרטיה. 2)לשאת בגלוי ובאמונה וגאוה את זכותו של העם היהודי על ארץ אבותינו השלמה. 3)בנין המדינה ייבנה ע"י יוזמה פרטית 4)אימוץ הפילוסופיה הליבראלית הגורסת שמדינה נוצרה בשביל האדם ולא האדם נוצר בשביל המדינה. 5)העם היהודי הוא הנאמן ביותר על מדינת ישראל לכן יש להטיל על ההסתדרות הציונית תפקידים מדיניים, חינוכיים והיסטוריים. עוד העלה בגין בנאומו על נס את ידידותו של סוסטל כלפי ישראל. עוד טען בגין בנאומו בתגובה על הידיעות על מדע אטומי בישראל כי זכותה של ישראל להמציא כלי נשק שיגנו עליה בשעת הצורך.
במאמר זה מצביע בגין על הפרדוכסים שבהם מצויה ישראל בהצבעותיה באו"ם לאחר שהיא הצהירה כי מדיניותה היא אי הזדהות ונייטרליות ולכן היא נאלצת להיות נטרלית בהצבעותיה כלפי מדינות כמו מצרים. עוד מתייחס בגין במאמר זה לפרשת לבון וטוען כי דבריו של בן-גוריון על כך שהעיתונים משקרים בהתייחסותם לפרשת לבון וכי יש להקים ועדת חקירה בפרשה תמוהים כאשר הוא לא תוקף גם את עיתונו "דבר" שטוען דברים דומים. בגין גם מטיל ספק בדבריו של רה"מ בקשר לסיבות שהביאו להתפטרות שרת.
במאמר זה יוצא בגין נגד יוזמתו של מזכ"ל האו"ם אשר ביקש מנאצר לשגר יחידה צבאית אשר תשמור על הסדר בקונגו. בגין יוצא גם נגד כך שמחאת ישראל לנוכח יוזמה זו התמהמה מה עוד שבקונגו ישנו יישוב יהודי של מושמדים. בגין טוען כי למצרים אין כל זכות מוסרית לשלוח צבא לקונגו מה עוד שהדבר עלול להוביל לסיבוכים ולסיכונים מיותרים.
