Subjects: ברית המועצות (רוסיה)

בגין מציג את ממשלתו השנייה לכנסת, לאחר הניצחון בבחירות לכנסת העשירית. בגין מדגיש שהליכוד מרכיב את הממשלה בזכות העובדה שקיבל יותר קולות מהמערך. בגין מדגיש כי תקיפת הכור בעיראק ופעולות של חיל האוויר בלבנון הן פעולות של הגנה עצמית לגיטימית. בגין משבח את הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית, מביע תקווה לשיפור היחסים בין ישראל לצרפת בעקבות ניצחונו של פרנסואה מיטראן בבחירות. בגין טוען שישראל אינה מעוניינת בסכסוך מול ברית המועצות, אך חידוש היחסים תלוי בהחלטה של ממשלת ברית המועצות ובמצבם של יהודי ברית המועצות ושל אסירי ציון. בגין מדגיש שממשלתו דוגלת בליברליזם אך לא בהפקרת אדם. בגין מוחה נגד שימוש בביטוי "שתי תרבויות" בתעמולת המערך. בנאום המסכם בגין חוזר על הטענה שהליכוד היא המפלגה הגדולה בזכות העובדה שהיא קיבלה את מירב הקולות. בגין מכחיש שהתקיים משא ומתן מול אש"ף על הפסקת אש בצפון. בגין מזכיר שהמדינה קמה לא רק בזכות הקיבוצים, אלא גם בזכות יוזמה חופשית. בגין מודיע על הסכמתו של דוד לוי למלא תפקיד שר בממשלתו.

בגין מודה על העלאת הסוגיה של אסירי ציון במלאת עשר שנים למעצרו של יוסף מנדלביץ. בגין מציין את גדולתו של מנדלביץ בשמירתו על המסורת במחנה העבודה בו הוא נמצא על אף ההשלכות החמורות של מעשה זה. בגין מבקש סיוע של פרלמנטים נוספים לשחרור אסירי ציון שעדין לא שוחררו, בינהם שני נוצרים שנעצרו יחד עם מנדלביץ ומקווה שכולם יאוחדו עם משפחותיהם בקרוב

בגין מדווח על מצבו של אנדריי סאחארוב שהוגלה וכעת מצבו לא ברור. בגין משבח את סאחרוב וטוען שהוא אחד מחסידי אומות העולם שעמד לצד אסירי ציון ובני משפחותיהם. בגין קורא לשחרורו והפסקת רדיפתו ובני משפחתו, ויוצא בקריאה לפרלמנטים בעולם שיעשו כמוהו.