הישיבה השלוש מאות ושלושים ותשע של הכנסת השלישית – חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה)

בגין הביע הסתייגות לחוק תיקון דיני עונשין (בטחון המדינה) וקבע כי אסור לתבוע לדין אדם שיעשה מעשה כדי לפגוע בתקינות היחסים בין ישראל לגרמניה משום שאסור לעם לשכוח ערכים מוסריים. מציע תיקון בנושא הנוגע ליכולת לעצור חשוד בריגול – שצו המעצר לא יוכל להינתן רק על-ידי שוטר אם מדובר מעבר ל72 שעות, ושיהיה צורך ואפשרות לקבל צו משופט כלשהו, ולא רק שופט של בית המשפט העליון. מדבר גם על העקרון הלקוי שהממשלה פועלת לפיו, שדברים שהיא רוצה לאסור בחוק על אזרחים פרטיים (מגע עם אויב) הוא מותר לממשלה (על מנת לנסות ולפתור בעיות הקשורות ליחסי ישראל עם מדינות אחרות).

הישיבה השלוש מאות ושלושים ושבע של הכנסת השלישית-חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי"ז-1957

בגין יצא כנגד סעיפים שונים בדיון בכנסת בתיקון לחוק דיני עונשין. בגין יצא בין השאר נגד הרשות שיש לש.ב. בתנאים מסוימים לעשות ככל העולה על רוחו. עוד יצא בגין נגד הקביעה כי מרגל הוא גם זה הנפגש עם סוכן זר. בגין טען כי אדם יכול להיפגש בטעות עם סוכן זר מבלי לדעת שהוא כזה ולכן אין להחשיב כל אדם הנפגש עם סוכן זר אוטומטית כמרגל.

לא עוד לסגת – נעמוד כעם אחד!

נאומו המלא של מנחם בגין במושב המועצה הארצית של תנועת החרות. בגין קורא לא לסגת מקו אל-עריש, אבו-עגיילה וקוסיימה. בגין קורא לעמוד בלחץ ולא למסור גם את שארם-א-שייך ולא את רצועת עזה. בגין מדבר על התנאים והסיבות שהביאו למבצע סיני. בגין טוען כי מדיניות "חרות" במשך השנים היוותה יסוד עקרוני למבצע סיני. בגין מביע את צערו על כך שבעקבות הפעולה הצבאית המוצלחת באה מדיניות כושלת שהסכימה להחזרת השטחים. בגין מביע חשש שבעקבות נסיגת צה"ל יום יבוא ואנשי ה"פדאיון" יפתחו שוב בהתקפות. עוד מוסר בגין בנאומו על הצעת בית"ר להקים נקודות התיישבות בעזה. בהתייחסו לערבים שמצאו את מותם בכפר קאסם מביע בגין את צערו על כך והביע את בטחונו כי בית המשפט יקבע את אשר קרה שם. בגין יוצא נגד כל אלה המתקוממים על הרצח ההמוני בכפר-קאסם בזמן שהם שתקו על פרשת הרצח ב"אלטלנה".