לא תנוח ולא תשקוט

במאמר זה מדבר בגין על גילויו של יהודה ארזי בפרשת ארלוזורוב. בגין מתחיל בזכרונותיו מהיום ומהימים אחרי הרצח, כשהיה בבית הוריו. ארזי טען כי ערבים רצחו את ארלוזורוב וכי זויפו עדויות על מנת להאשים את אנשי "ברית הבריונים" ברצח. בגין סיפר על ההסתה שהתנהלה בליטא וברחבי העולם נגד אחימאיר, רוזנבלט וסטבסקי. בגין טוען כי דברי ארזי לא מפתיעים את "חרות" וכי הצהרתו חשובה אך היה עליו לגלות מזמן את כל הידוע לו. בגין קרא לכל המעורבים בפרשה להודות באמת, למען הצדק ולמרות שסטבסקי ואחימאיר כבר אינם בין החיים.

ראש בית"ר חי וקיים

העיתון מביא את דבריו של בגין שנאמרו במועצת בית"ר .בגין העלה על נס את תנועת בית"ר ואת תרומתה למען המדינה. בגין קרא לחברי בית"ר לנוכח התרופפות הערכים של קברניטי המדינה ופשיטת הרגל שלהם להמשיך את הגשמת תורתו של ז'בוטינסקי.

הישיבה המאה ושבעים של הכנסת השניה-הצעות לסדר היום-היהודים בברית המועצות

בעקבות ההודעה ששירות הריגול האמריקני הצליח לחסל את אחד מבכירי הממשל הסובייטי על ידי שכנוע של אחד מהרופאים לתת לו רעל. בגין חושש שמעשה זה יהווה פתח להסתה אנטישמית ושכלל היהודים בברית המועצות ייפגעו מכך ויואשמו שמדובר בקנוניה ושהם אלה העומדים מאחורי המעשה, מאחר והרופאים הסובייטים נחשדו בקשר הג'וינט .קורא לאום לפעול לכך שכל מי שיחליט על הגלייה של בני המיעוט היהודי למחנות עבודה-יואשם בפשע של השמדת עם.

הישיבה המאה-וארבעים-ושלוש של הכנסת השניה יום שלישי, ז׳ כסלו תשי״ג 25 נובמבר 1952 – משפט פראג – דיון

בגין מתאר את שיטות העינויים שמשתמשים בהן במדינות קומוניסטיות כדי לשבור את רוחם של נאשמים. בגין מדגיש שעכשיו יהודי אזרח ישראל סובל ממשפט קומוניסטי לא-צודק וקורא לכנסת ולכל העם היהודי להכריז על חפותו של אורן מפשע בו הוא מואשם. בגין מציע לקדם באו"ם איסור עינויים. בגין מציע להוריד רמת הייצוג הדיפלומטי של ישראל בצ'כוסלובקיה. בגין טוען שהעמדת קומוניסט אורן למשפט כבוגד בארץ קומוניסטית הינה אות הזהרה לכל אוהדי הקומוניזם. בגין מדגיש שיש גם ללמוד ממשפט פרג שמולדת היא רק אחת. בגין קורא לנוער של מפ"ם "להרפות מן הדגל הזה" ולהבין חשיבותה של ציונות לעצם קיומו לש העם היהודי.

הישיבה השלושים ושמונה של הכנסת השניה

בנאום-בגין התנגד למו"מ עם הגרמנים בעניין שילומים. הנאום הופסק וחודש עקב המהומות בהם התעמתו השוטרים והמפגינים סביב הכנסת, וכן בשל קריאתו של בגין כלפי בן –גוריון "חוליגן", קריאה שממנה חזר בו בגין אח"כ. בגין שהשתתף בישיבה זו של הכנסת השניה לראשונה לאחר הבחירות והושבע לתפקיד אמר כי הוא רואה את חוק החסינות הפרלמנטרית לגביו בטל ומבוטל. בגין שהדגיש כי ייתכן וזה נאומו האחרון בכנסת אמר בין היתר כי המו"מ לא יכול לעבור בשקט שכן למרות שתנועתו מהווה מיעוט ולמרות שהממשלה תמיד התנכלה לתנועתו ישנם דברים חשובים יותר מהחיים. בגין אמר כי העם ראה לנגד עיניו את אבותיהם מובלים לתאי הגזים וכי תפקידם של היהודים הוא למנוע את החרפה הזאת. בגין טען כי כל גרמני הוא נאצי ורוצח. בגין פנה לבן –גוריון כיהודי ליהודי בבקשה לערוך משאל עם בקשר לעניין השילומים. פניה נוספת הפנה בגין לח"כים הערבים וקרא להם שלא להתערב בהצבעה על עניין השילומים כי על אף שהם ח"כים שווי זכויות מכיוון שזה עניין יהודי פנימי .