העתון מדווח על עצרת זכרון לנציבי בית"ר ליטא במלאות 25 שנה למותם כגיבורים. בגין בנאומו ספד להם ואמר כי יוסף גלזמן ויחזקאל דיליון היו מבין תלמידיו הגדולים של ז'בוטינסקי, ושילמו מחיר על מנת שהעם לא יגרר עוד למחנות הסגר למיניהם.
העתון מדווח על עצרת חגיגית שהתכנסה במלאת 20 שנה לפעולות האצ"ל מחוץ לארץ. אחרון עלה בגין לנאום. בגין ברך ומנה את פועלם של מפקדי התאים השונים ולוחמים שהקריבו מעצמם. בגין סיים את דבריו בהצהירו כי הם משפחה אחת לוחמת שנשבעה לראש בית"ר ולתורתו. והביע תקווה שיזכו לראות בגאולה השלמה.
מאמר זה של בגין, מוקדש לזכרו של אליהו מרידור. בגין מפרט על הכרותו איתו החל מהיותם סטודנטים, אז למדו לא רק לבחינות, אלא גם מלחמה באנטישמיות. עד לימיו בבית"ר בארץ, באצ"ל, וכעורך דין, וחבר כנסת פעיל.
העיתון מדווח על דבריו של בגין בטקס לציון 15 שנה לעלייה על הקרקע של מבואות בית"ר ב29/6. בגין הביא את ברכת התנועה וציין לשבח את מבואות בית"ר שמהווה ישוב עברי לתפארת המציין את העקשנות , הנאמנות ואהבת המולדת.בגין מציין עוד כי ישוב זה מהווה את ההמשך ההיסטורי של בית"ר שנבלה ולא אבדה משום שמבואות בית"ר שכנה באזור בית"ר ההיסטורית מימי בר –כוכבא. העיתון מציין כי בטקס נכח גם רה"מ אשכול ובגין הודה לו על נוכחתו.
בגין מגיב למכתב עליו חתומים 'קרואי שם' המבקש להגן על ההגנה לאור הפרסומים והביקורת כנגד הארגון בשל הפרסומים האחרונים על עינויו של יהודה אמסטר. בגין עומד על כך שהגלויים האחרונים לא קרו בשל היחסים בין ההגנה לפורשים, אלא בשל מאבקים פנימיים, וגילויים חדשים מבנו אל איסר. בגין מציין כי בן גוריון, כשוחר אמת, בחר לבקר את איסר בארי לא בגלל העינויים שהנהיג, אלא בשל העבירה הקשה של זיוף המסמכים נגד אבא חושי; אך, מנגד, החשש מפגיעה בשמה של 'ההגנה' מצדיק את ההשתקה ואי חשיפתה של האמת על דרכי פעילותה של ההגנה. בגין מציין כי פנחס רוזן איבד את אמונו שבן-גוריון הוא איש מוסר, בגין מזכיר את עלילת הדמים סביב רציחתו של ארלוזורוב, הסזון והאלטלנה ומציין שאלו לא פגמו באמונו של רוזן במוסריותו של בן-גוריון.
