חוטים נקרעים

במאמר זה בגין מכנה את ממשלת אשכול 'הממשלה הסוציאליסטית ביותר'. בגין עובר על המפלגות השונות ומנתח את תפקידן במצב זה. בגין טוען כי מדיניות הממשלה גורמת לשביתות מרובות ודרישה לפרנסה מינימלית בציבור, כל זאת למרות סכומים גדולים שקיבלה המדינה ב-18 שנותיה. כמו כן, מדבר בגין על הפגיעה בפרסטג'ה בכך שכלפי ארצות הברית מציגה הממשלה את המדינה כמדינה מתפתחת (כלומר לא מפותחת) ועם זאת מעבירה כספים למדינות אפריקאיות. בגין מציין גם את תופעת הירידה מהארץ, וההפסקה בעלייה כתוצאה של המדיניות הכלכלית של הממשלה.

שוויוניות או תמורתיות

במאמר זה דן בגין בשביתת המהנדסים. בגין טוען כי דברי ההסתה של רה"מ נגד המהנדסים הם דברי הסתה פראית בגין טען עוד כי התנגדותו של רה"מ לשביתה ודבריו כי לא ישולם כסף לשובתים אם לא יעבדו מנוגדת לרוח הסוציאליסטית שרה"מ אמור לייצג . בגין קרא לשובתים שלא השתמש במושג שיוויוניות כי מושג סוציאליסטי זה איננו קיים כלל כי בשיוויניות אין צדק אלא עוול ויש בה צביעות. אך במקום זה יש להשתמש במושג תמורתיות קבלת תמורה בעד העבודה, בעד מאמץ העבודה והמומחיות. בגין גם קובע כי בכל מקרה חמשת המ"מים (מזון ,מלבוש ,מרפא ,מורה ,מעון) צריכים להיות מסופקים גם למי שלא עובד.

משטר, משטרה ואמת

במאמר זה מתייחס בגין לעדותם של אנשי הש.ב. בבית –המשפט שבה הודו כי להם כעובדי הש.ב .מותר לבצע עברות קלות לפי שיקול דעתם אך בעבירות קשות כגון חבלה או רצח זקוק הסוכן להוראה מיוחדת. בגין יצא נגד המעמד המיוחד שיש לאנשי הש.ב. השמים עצמם מעל החוק .עוד במאמר זה מתייחס בגין לתופעת הקצינים הבכירים של המשטרה אשר נוהגים להעיד עדויות שקר .בגין טוען כי יש לעקור תופעה זו מהשורש. עוד במאמר זה בהתייחסו לשביתה במפעל "אתא" יוצא בגין נגד רה"מ אשר הסכים להיות בורר בפרשה כאשר עמדתו היתה ידועה מראש .בגין טוען כי רה"מ מהווה דוגמה שלילית ונותן חינוך לתרמית למרות שהוא חזר בו מכונתו להיות בורר.

שביתת המשלמים

במאמר זה יוצא בגין נגד אי השוויון בהטלת מס הנהוג בכלכלה הישראלית (כאשר חברות ענק כתנובה והמשביר המכרזי ובנוסף להם גם הקיבוצים זוכים לפטור). .בעקבות התאבדותו של ישראל סיני בשל המיסים הגבוהים והאיום בעיקול רכושו מצד רשויות המס, בגין מציין כי רק שביתת מיסים תפתור את האפליה.