בגין מתייחס לביקורו של ראש אירגוני המרצחים באוסטריה. בגין משווה את הצ'ארטר הפלשתיני ל'מיין קאמפ' ואומר שהפעם יש לנו מדינה משלנו, ולכן לא נתעלם מהמסמך הזה, כמו שמדינות אירופה עשו בשנות ה-30. בגין מצטט מדברי הרצל על ה'מאושל' האנטי ציוני, וטוען שגם בימינו יש אנשים מסוג זה.
בנאום זה דחה מנחם בגין את הצעת אי-האמון של חבר הכנסת אורי אבנרי בממשלתו בעקבות החלטת הממשלה לבטל את האיסור על דרישת עונש מוות למחבלים. בגין תוקף את הכינוי "תנועה לאומית" לאש"ף ("אירגון רוצחים פלשתינאים, גרוע מהגסטאפו"), מדגיש כי החלטת הממשלה אינה נקמה אלא הרתעה ומניעה ("נקמה כזאת עוד לא ברא השטן"), מוכיח שממשלות המערך כבר פתחו את הדלת לכך ב-1974 וב-1976, ומציג את המהלך כחובה מוסרית להגן על ילדי ישראל במדינה היחידה בעולם שבה כל בית ספר שמור בנשק
בגין מגיב לפרסומים על פיהם ירושלים תחולק, ומבהיר שירושלים שוחררה, והיום יכול כל אדם מכל דת להגיע למקומות הקדושים לו. בגין מספר על אוניה ישראלית שעברה בתעלת סואץ, דבר שהתאפשר בעקבות הסכם השלום שנחתם, ומהווה נקודת מפנה חשובה לישראל. בגין מונה את עקרונות מדיניות ישראל כלפי לבנון. בגין סוקר את פעילות משרדו לעניין התקציב. בגין מברך את אסירי ציון המשוחררים הנוכחים במליאה, ומקווה לשחרור כל השאר. בגין מגיב לדבריו של פרס שלא נוכח בכנסת.
בגין מפרט לפני הכנסת את ההסכמים שהושגו בשיחות בקמפ-דיוויד, כדי שהכנסת תאשר אותן כדי שיהיה אפשר להמשיך במו"מ להסכם השלום.
ועוד נזכור, כאשר אותו ראש ארגון המרצחים הגיע לניו-יורק והופיע לפני מליאת ארגון האומות המאוחדות, הוא נתקבל בתשואות אף בקימה ובכבוד. נציגים של עשרות אומות הריעו לו. אנחנו אז התבוננו בתמונה הזוועתית הזאת. כלו עינינו מראות. מה קורה לאנושות? מה קורה לארגון הבין-לאומי הגדול, אשר חרט על דגלו את שאיפת השלום, הצדק והחירות? אבל גם … Continued
