מלחמת מנע – כלי הכרחי עבור מדינת ישראל (הקדמה לספר "בכוח הזכות – תפיסת הביטחון של מנחם בגין")

מאמר זה של האלוף במילואים יעקב עמידרור הוא הקדמה לספר "בכח הזכות – תפיסת הביטחון של מנחם בגין" (קישור לחוברת בגוף המאמר). במאמר מציג האלוף עמידרור את תפיסת הביטחון של בגין כשילוב של עקרונות מוסריים, אסטרטגיים וגאוגרפיים, תוך דגש על זכותו וחובתו של העם היהודי להגן על מדינתו – המעוז היחיד שלו. בגין ראה בלגיטימציה המוסרית, הנובעת מהזכות ההיסטורית והמאבק לעצמאות, בסיס למלחמות מנע, כפי שהדגים בהשמדת הכור בעיראק ובלחימה נגד אש"ף בלבנון. לצד זאת, הוא הדגיש את חשיבות השליטה ביהודה ושומרון ואת הצורך בריכוז מאמץ בגזרה אחת כדי למנוע מלחמה רב-חזיתית. הספר, שנערך במרכז מורשת בגין, חושף תפיסת עולם ביטחונית שלמה, שיכולה לשמש השראה לעיצוב תפיסת ביטחון עתידית למדינת ישראל, במיוחד לאור לקחי אוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיו

הישיבה המאה עשרים ואחת של הכנסת העשירית יום רביעי, כ' באלול התשמ"ב 8 בספטמבר 1982 – הודעת הממשלה על מבצע "שלום הגליל"

בנאומו בגין מסכם את מהלך מלחמת לבנון הראשונה. לטענתו היו ארבעה אירועים קריטיים במהלך המלחמה. בגין טוען שהמבצע השיג שלוש מטרות: הפסקת ירי על ישובי הצפון; הגברת ביטחון ישראל על-ידי גירוש מחבלים בלבנון; שיקום כוח הרתעה של צה"ל. בגין טוען שהממשלה תמשיך, עם יעלה צורך, לקבל החלטות כואבות אך נחוצות למרות הלחץ והביקורת. בגין טוען שהמבצע "שלום הגליל" הסתיים בניצחון. בנאום המסכם בגין מפרט את התנגדותו ל"תכנית רייגן". בגין טוען שתכניות החלוקה לדורותיהם נוגדות את תפיסתם גם של האבות הרוחניים של "מערך". בגין מכריז, שישראל מתנגדת לתכנית החלוקה. בגין מדגיש את חשיבותם של ארץ-ישראל עבור העם היהודי. בגין טוען, שיחסי ידידות עם ארה"ב ימשיכו להתקיים למרות הוויכוח על מדיניות. בגין מבקש מהכנסת לאשר את הודעת הממשלה.

הישיבה המאה–וארבע–עשרה של הכנסת העשירית – יום שני, ו` באב התשמ"ב 26 ביולי 1982 – החלטת הממשלה בדבר הקמת משרד המדע והפיתוח ובדבר צירופו – של חבר הכנסת יובל נאמן לממשלה בתפקיד שר המדע והפיתוח

בגין מודיע לכנסת על הקמתו של משרד המדע ועל צירופה של "התחיה" לממשלה. בגין טוען שמעכשיו ברור שלממשלה יש רוב מוצק ויציב בכנסת. בגין טוען שהוא תומך בחופש הביטוי, ומזכיר שמחופש זה נהנים כל הצדדים בוויכוח. בגין מזהיר שלא יהיו "מונולוגים" לא בכנסת ולא בחברה. בגין מוחה נגד שימוש במושג "מלחמה תוקפנית" לגבי מלחמת לבנון ומזכיר, שמטרתה הייתה להפסיק ירי על הצפון. בגין טוען שאין שחר לתיאורים שלפיהם הלוחמה "התגלגלה" לעומק לבנון וטוען שהממשלה קיבלה החלטות בכל שלה במבצע. בגין מדגיש את חשיבותו של מדע עבור מדינת ישראל ומבקש מהכנסת לאשר את הקמת המשרד.

הישיבה המאה–ושלוש של הכנסת העשירית יום שלישי, ח` בתמוז התשמ"ב 29 ביוני 1982 – הודעת הממשלה על המצב המדיני–הביטחוני

בגין יוצא נגד טענות העולות בעולם לגבי התנהלות צה"ל בלבנון וטוען שצה"ל והממשלה בכל רמה ודרג עושים כל שביכולתם כדי למנוע פגיעה באזרחים. בגין טוען שהתקפות אלו הן צבועות, לאור מדיניות ההפצצות המכוונות למרכזי אוכלוסין למשל במלחמת העולם השנייה. בגין מדווח על המאמץ הדיפלומטי לנטרל את התעמולה הפלשתינית, ובפרט על חילופי מכתבים שלו עם הנשיא רייגן ועל הפגישה עם נציגי האינטרנציונל הסוציאליסטי. בגין טוען שהתקדמות לעבר ביירות נבעה מסירוב אש"ף לנצור את האש, שחייבה את צה"ל להגיב. בגין טוען שבתחילת המבצע הממשלה התנגדה לכניסה לביירות, אך במצב הטקטי הקיים אין לשלול אופציה זו בפומבי. בגין טוען שהמטרות של המבצע הושגו: הוסר איום טילים על צפון הארץ, טילי הנ"מ סוריים "הוצאו" מלבנון, ההתנגדות הצבאית של סורים ואש"ף נשברה. בגין מצהיר שהתנאי של ישראל להפסקת הלחימה היא יציאה של אש"ף מלבנון. בגין שולל כל אפשרות שישראל תיסוג מהדרישה הזאת. בגין טוען שהמטרה האת תושג בזמן הקרוב. בגין קורא לאחדות לאומית ומודה לראשי המערך על קריאה דומה. בגין מהלל את חיילי צה"ל ומפקדיו.

איגרת אל ראש הממשלה פייר אליוט טרודו, אוטווה

המכתב שלפניכם, נכתב על ידי מנחם בגין לראש ממשלת קנדה פייר אליוט טרודו. בגין, בלשון חריפה וישירה, מגיב לשני מכתבים ששלח טרודו, תוך שהוא מביע תמיהה על הביקורת שהוטחה בישראל ומציג את עמדתה כמי שנאלצת להתמודד עם איומים קיומיים. המכתב משלב שאלות נוקבות, טיעונים מוסריים ותיאור נוקב של המציאות הביטחונית בישראל, ומציג את נקודת מבטו של בגין על הצורך בהגנה עצמית מול ארגונים כמו אש"ף ועל רקע פעולות אלימות במזרח התיכון. מסמך זה ממחיש את התשוקה והנחישות של בגין להגן על עמו, תוך הדגשת הפער בין המציאות הישראלית לזו של מדינות אחרות, כדוגמת קנדה