אדוני היו"ר עמיתי המרצים גבירותי ורבותי, הלילה הזה בדוננו על רוח היהדות וברוח היהדות וביהדות הרוח אי אפשר לה לנפש שלא להתעטף באהבה. אהבת אדם עמוקה, לעם אשר עם כל חסרונותיו ויש לו חסרונות, ועם כל ירידותיו, והיו לא ירידות, ואנחנו נתרחק ת"ק פרסה מהפילוסופיה של מטייה שובון הוא עם מיוחד במינו שראוי לאוהבו בכל … Continued
בגין מגיש לכנסת סקירה על פעילות של משרד ראש הממשלה. בגין מתאר את הפעילות השוטפת של המשרד בשנת 1982. בגין מכיר בקשיים שנוצרו במו"מ על לבנון, ומדגיש שהדרישה העיקרית של הממשלה – סידורי ביטחון אפקטיביים בשטח. בגין טוען שמלחמת שלום הגליל הייתה הכרחית והשיגה את היעדים החשובים למרות הקשיים הנוכחיים. בגין מביע התנגדות להקפאת התנחלויות. בגין טוען שההסכם המחייב הינו הסכם קמפ-דוויד ולפיו תבוצע תכנית האוטונומיה. בגין מדגיש שהתכנית מוגדרת לתקופה ובאותה תקופה שליטה ביטחונית תהיה בידי ישראל. בגין מדגיש שירושלים לפי עמדת ישראל תישאר מאוחדת בידיה. בגין קורא למלך ירדן להשתתף במו"מ על הסדר קבע ללא תנאיים מוקדמים.
בגין מסכם את הדיון על ההודעה המדינית של הממשלה. בגין מבקר את הניסיונות של פרס להשיג רוב בכנסת על-ידי מעבר חברי כנסת ממפלגה למפלגה וטוען שניסיונת אלו אינם מתיישבים עם דמוקרטיה. בגין טוען שההצעות של מערך לישוב הסכסוך באמצעות וויתור על חלק מהשטחים אינן מציאותיים. בגין מדגיש שעמדתה של המערך ששוללת תוכנית האוטונומיה ובו-זמנית קוראת להשתמש בה כדרך להסכם-ביניים עם ירדן אינה קונסיסטנטית. בגין טוען שתכנית האוטונומיה כפי שהוגדרה בהסכמי קמפ-דוויוד היא הדרך היחידה להבטיח שלום למדינת ישראל עם שכניה. בגין מבקש מהכנסת לאשר את ההודעות של הממשלה.
בנאומו בגין מסכם את מהלך מלחמת לבנון הראשונה. לטענתו היו ארבעה אירועים קריטיים במהלך המלחמה. בגין טוען שהמבצע השיג שלוש מטרות: הפסקת ירי על ישובי הצפון; הגברת ביטחון ישראל על-ידי גירוש מחבלים בלבנון; שיקום כוח הרתעה של צה"ל. בגין טוען שהממשלה תמשיך, עם יעלה צורך, לקבל החלטות כואבות אך נחוצות למרות הלחץ והביקורת. בגין טוען שהמבצע "שלום הגליל" הסתיים בניצחון. בנאום המסכם בגין מפרט את התנגדותו ל"תכנית רייגן". בגין טוען שתכניות החלוקה לדורותיהם נוגדות את תפיסתם גם של האבות הרוחניים של "מערך". בגין מכריז, שישראל מתנגדת לתכנית החלוקה. בגין מדגיש את חשיבותם של ארץ-ישראל עבור העם היהודי. בגין טוען, שיחסי ידידות עם ארה"ב ימשיכו להתקיים למרות הוויכוח על מדיניות. בגין מבקש מהכנסת לאשר את הודעת הממשלה.
בנאומו דן בגין במבצע שלום הגליל, ומנמק את צדקתו, למרות שלא היתה זו מלחמת אין ברירה. בגין פותח בסקירה של המצב הבינלאומי שלפני מלחמת העולם השניה, וטוען כי אם צרפת היתה פועלת בעקבות הפרת ההסכם של גרמניה ב-7 במרץ 1936 היתה יכולה להביס את הצבא הגרמני, וכך לא היתה פורצת מלחמת העולם השניה על אבידותיה ונפגעיה, אך לא היתה זו מלחמת אין ברירה, וצרפת לא פעלה. אז עובר בגין לדבר על מלחמות ישראל – מלחמת העצמאות, ההתשה וכיפור היו מלחמות אין ברירה, שגבו מספרים גדולים מאוד של הרוגים ופצועים, ומבצע סיני וששת הימים היו מלחמות שישראל בחרה לצאת אליהן, למען בטחון תושביה, למרות שלא נשקפה סכנה קיומית למדינה. כך, טוען בגין, גם מלחמת לבנון, שמטרתה היתה להשיג שקט הרתעתי. בגין מצהיר כי ישראל לא תיזום תקיפה על מדינה ערבית, וכן כי חזונו הוא לקונפדרציה חופשית בין ירדן וישראל עם שיתוף פעולה הדדי. גירסה ערוכה של הנאום פורסמה בעיתון מעריב ב-20 באוגוסט 1982.
