מספרים לנו, כי חברי פלמ"ח קפצו לים, כדי לעזור לנמלטי האניה הבוערת. אם סיפור זה דרוש להקלה על המצפון, ניחא. הייתי, יחד עם חברי, בים. את הפלמ"חאים לא ראינו סביבנו. אבל שמענו את זמזום הכדורים סביב ראשינו. ואם חברי הפלמ"ח באו לקראתנו, אין זאת, כי גם הם לא הפסיקו את יריות חבריהם עלינו – ועליהם. … Continued
במאמר זה, שפורסם בשלושה חלקים (חלק שני פורסם ב13/08/1971 ושלישי ב-20/08/1971), בגין מגיב למאמרים, וכן לטענות שפורסמו בתכנית טלוויזיה בעניין אלטלנה. בגין פורש את השתלשלות האירועים עד שהגיע אלטלנה אל החוף, תוך כדי שהוא מסביר את החלק שלקח האצ"ל בשחרור הארץ, ובקרבות מיום הקמתה.
בדיון המשותף, הוצע לנו כסף תמורת האניה והנשק. לא הבינונו. תוך חילופי הדברים על הצעה זו, השמענו גם מילתא דבדיחותא. איזה כסף? ברצינות ובפשטות אמרנו, כי הנשק הוא קודש לעם הלוחם ואין להעלות על הדעת, שנקבל בעדו תמורה חומרית כלשהי.
אבל בקשר עם אנית הנשק עמדה לנגד עיני גם סוגיה מיוחדת, היא קשורה במוסר המלחמה לגבי אחים לנשק. אמרתי אז לחברי, כי עלינו לראות את ההבדל המכריע בין מלחמת מחתרת, בה אנחנו עמדנו, לבין מלחמת שדה, בה הכל ניצבים. אז היתה כל האחריות עלינו, לטוב או לרע, להצלחה או לכשלון. לא כן עתה. נכון, שיחידותינו … Continued
עם קביעת מקום העגינה, שודרה הוראה לאניה לשנות את נתיבה. עם התקרבותה לחופי הארץ החילונו מקבלים ממנה, לשמחתנו, אותות אישור להוראותינו. את כל שאר הפרטים עיבדו המומחים, מתוך הבנה הדדית מלאה. החל הדיון על חלוקת הנשק. הצענו, כי עשרים אחוז ממנו, יישלח לירושלים, לגדוד האצ"ל, על כך ניתנה לנו הסכמה מפורשת.
