הישיבה החמש–עשרה של הכנסת העשירית יום שלישי, ו` בחשוון התשמ"ב 3 בנובמבר 1981 – הודעת הממשלה על המצב המדיני (דיון)

בגין מתאר בפירוט את מהלך השיחות בינו לבין הצמרת הפוליטית של ארצות הברית. בגין מדגיש שאל הפרק, מעבר להכרזת הברית האסטרטגית בין ישראל לבין ארה"ב עמדו נושאים אחרים, כגון הכנסת נשק סורי ללבנון ועיסקת נשק בין ארה"ב וערב הסעודית. בגין מנמק את החלטת המשלה לא לפעול מיד נגד טילים סורים הנמצאים בלבנון. בגין מנמק את סירובו להקפאת התנחלות לזמן מו"מ – כיוון שבפועל תקופת מו"מ אינה מוגדרת. בגין שולל את "האופציה הירדנית" כבלתי-מציאותית. בגין מדגיש את חשיבותו של הברית האסטרטגית עם ארה"ב. בגין קורא לחדש פעילות למען אסירי ציון ויהודי סוריה. בגין מבקש מוגיע לכנסת על מינוי דוד לוי לסגן ראש הממשלה.

הודעת הממשלה על המצב המדיני – הישיבה הארבע–עשרה של הכנסת העשירית יום שני, ה' בחשוון התשמ"ב, 2 בנובמבר 1981

בגין שולח את המסר של השתתפות בצער בעקבות רצח סאדאת. בגין מדגיש שסאדאת נרצח בידי קיצוניים מוסלמים. בגין מכריז שחוזה קמפ-דווד מחייב שני הצדדים ללא קשר לאישיות המנהיג ולא קיים צורך לאשרו מחדש. בגין מנמק את התנגדותו ליוזמה הסעודית. בגין קורא לכנסת להקים משלחת פרלמנטארית הכוללת נציגיהם של הקואליציה והאופוזיציה לצורך הסברה של העמדה הישראלית בחו"ל. בגין מתאר את חשיבותו והצלחתו של פרויקט שיקום שכונות, מודה אנשים שהובילו את ביצוע הפרויקט ומבקש מכל סיעות הבית לצאת להתרים עבור הפרויקט.

אזכרה לשר התחבורה לשעבר חיים לנדאו ז"ל – הישיבה הארבע–עשרה של הכנסת יום שני, ה בחשוון התשמ"ב 2 בנובמבר 1981

בגין מספיד לחיים לנדאו. בגין מזכיר את תרומתו של המנוח גם כראש מטה אצ"ל וגם כפוליטיקאי, חבר כנסת ותיק ושר בממשלות. בגין מודיע על החלטת הממשלה להנציח את שמו של חיים לנדאו – לקרוא על שמו את הכביש חוצה-שומרון.

מוח ולב

מרובים כשרונותיו של בדר, אך לדעתי, הם באו לידי ביטוי כולל במה שאפשר לכנות השתלטותו על שפת עבר. לא לרבים ידועה העובדה כי עד בואו, או לפי הכרתנו, שובו ארצה ישראל, הוא לא ידע צורת אות עברית. ומאז בא, ישב ולמד עברית וידעה. היום הוא יודע עברית על בוריה. הוא לא רק נושא בה את … Continued

מוח ולב

הוא היה גולה ברוסיה, ועצור במולדת. ואף את זאת יש למנות על כשרונותיו: הוא יודע לשבת, על כך מעידים שכניו בלטרון. ובתנאים מסויימים, כאשר אומה לוחמת על חירותה – והן הסבל הוא חלק בלתי נפרד ובלתי נמנע ממלחמת השחרור – כשרון הישיבה בלי תלונה, בלי זעקה, בלי התרחמות עצמית, הוא בעל חשיבות מרובה. לוחמי המחתרת, … Continued