Subjects: אברהם סטבסקי

בגין דיבר בנאומו על ענייני פנים וחוץ וקרא לממשלה לנקוט במדיניות עקבית ביחסה לנאצר. בגין קבע כי על הממשלה לקבוע האם נאצר הוא אויב או פרטנר לשלום. בהתייחסו לפרשת לבון קרא בגין לערוך ועדת חקירה עד שהצדק ייצא לאור גם בפרשת רצח ארלוזורוב. הוא דרש להביא את דו"ח ועדת כהן שדן בפרשת לבון לעיונה של ועדת השרים ולעיונה של ועדת החוץ והבטחון. בגין יצא בחריפות גם נגד דברי רה"מ שטען כי הוא לא בוטח בחברי הממשלה שישמרו סוד ולכן הוא לא מעוניין שידונו בדו"ח ועדת כהן. בגין יצא גם נגד אי האובייקטיביות שמגלה "קול ישראל" בפרשת לבון ועל הכפשת ועדת חוץ ובטחון וח"כ באדר ברדיו. עוד הוא קרא לח"כ דיין להעיד בפני ועדת החוץ והבטחון על כל הידוע לו בפרשת לבון. על הנאום בעתון 'חרות' מתאריך 25/10/1960

במאמר זה מתייחס בגין לפרשת לבון. בגין תמה על כך שלפרשת לבון רוצים להקים ועדת חקירה לבירור הפרשה ואילו לפרשת רצח ארלוזורוב סירבו להקים ועדת חקירה. בגין מתייחס לפרשה בערפול רב (משום שהיו דברים שהיו חסויים באותו זמן) וטוען כי לדעתו בסיס הפרשה בהחרפת היחסים בין שר הבטחון לשעבר לבון לבין בן-גוריון. בגין טוען עוד כי אירעה תקלה חמורה. לבון טען כי הוא לא ידע על המבצע ואחרים טענו כי הוא כן ידע על המבצע (פרשת הריגול הישראלית במצרים) שבעקבותיה נאלץ לבון להתפטר. בגין מדגיש את חומרת הפרשה הכוללת עדויות שקר רבות ומסמכים כוזבים רבים

במאמר זה בגין מתייחס להצעה הבריטית לאו"ם להגיע להסדר המוסכם על שני הצדדים, ואומר שלאור מדיניות הממשלה, הסכם כזה עלול להסתיים בנסיגה ישראלית. והפרדוכס הוא, שהאויבים איתם צריך להגיע להסדר, רוצים שלא יהיה קיים "צד" ישראלי, ולכן לא ניתן להגיע להסכם כזה, וכן שהאו"ם שהוא גוף שמטרתו שלום מכיר בזכות הערבים לא לעשות שלום עם ישראל. בגין מתייחס גם למאמר של בן-גוריון שבו פורסמו 63 סעיפים. אחד מהם תיאר משטר טוטליטארי ככזה שמתנגדי המשטר הם רעים ותומכיו טובים, בסעיף אחר תיאר את מי שיוצא נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה. בגין עוד מתייחס לעניין רצח ארלוזרוב שנידון בקונגרס הציוני ה-18, וטוען שאם מפא"י משוכנעת שסטבסקי ורוזנבלט אשמים ברצח, היא לא היתה צריכה לסרב לוועדת חקירה שתוכל להוכיח זאת. הוא מסיים את המאמר בזכרונותיו מאברהם סטבסקי, שנפל באלטלנה.