נפחדים ומיואשים

במאמר זה מתייחס בגין להחלטת הגינוי על ישראל במועצת הביטחון של האו"ם לנוכח פעולות ההגנה בהן נקטה .בגין טוען כי החלטה זו מוכיחה כי בכל מקרה ישראל מקבלת גינוי ,גם לפעולות של תגובה הגנתית. בגין טוען כי זה מוכיח שאזהרות הממשלה על כך שישראל תקבל גינוי אם תישמע לפעולות ההתקפיות של "חרות" אין להן כל משמעות שכן ישראל מגונה בכל מקרה .עוד טוען בגין שמדיניות הממשלה מוכיחה כי את אנשי הממשל אופפת היסטריה ויאוש.

שיקול טקטי ואיסטרטגי

במאמרו שנכתב לאחר מבצע "עלי זית", פעולת תגמול הידועה בשם פעולת כנרת, שנערכ ב-11 בדצמבר 1955, לאחר ירי סורי על דייגים ישראלים, מציג מנחם בגין ניתוח רב-ממדי המשלב שבח עמוק ללוחמים לצד ביקורת נוקבת על הדרג המדיני. בגין פותח בהערצה לגבורת החיילים וליכולתם המבצעית, תוך שהוא מעלה על נס את דמותו של הנופל יצחק קימל ממבואות ביתר כסמל לחלוציות לוחמת שאינה מבחינה בין זרמים פוליטיים. עם זאת, בחלקו השני של המאמר, בגין תוקף את היעדר האסטרטגיה של ממשלת מפא"י; הוא טוען כי המבצע, על אף הצלחתו הטקטית המקומית, נעשה ללא מטרה כוללת ובאיחור משווע. בגין מבטל את החשש מגינויי האו"ם ומהפגיעה בסיכוי לקבל נשק מארה"ב – סיכוי אותו הוא מגדיר כאשליה – וקורא להנהגה להפסיק להסתמך על "תגובות" ארעיות. לשיטתו, על ישראל ליזום מבצע הכרעה אסטרטגי בחזית הדרומית מול מצרים בטרם יופר מאזן הכוחות, במקום לכלות את כוחה בפעולות תגמול נקודתיות שאינן משנות את פני המערכה

חוברי וחיברו יחדיו

בגין מבקר את פעולותיה של הממשלה באו"ם. הוא טוען שהיה צורך להגיש תלונה נגד מצרים, לפני שמצרים תגיש תלונה על פעולות התגמול. משלא עשתה כן, נראה שישראל היא זו שהפרה את הרגיעה בגבול, למרות שרגיעה כזו מעולם לא היתה. כמו כן הוא טוען שהתלונה שהוגשה לבסוף, היתה זקוקה להכנת תנאי השטח באופן בלתי פורמאלי בין נציגי האומות, ומשלא נעשה הדבר, התלונה גררה גינוי נוסף של ישראל.

חיסול בסיסי התוקפנות – דרך יחידה להפסקת שפך הדמים להבטחת העתיד

בגין יצא נגד מדיניות ההבלגה של ממשלת ישראל לנוכח המצב הביטחוני הקשה ולנוכח התחמשות מדינות ערב ולנוכח הודאת רה"מ ששלום עם מדינות ערב לא ייכון גם בעוד 20 שנה. בגין קרא לנקיטת פעולות שיכללו חיסול חזיתות וביטול בסיסי תוקפנות וכל זאת לפי אסטרטגיה מחושבת בשעה המתאימה. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 30/08/1954

הישיבה הארבע מאות ושמונים ואחת של הכנסת השניה-מדיניות חוץ-דיון

בגין יצא נגד מדיניות ההבלגה של ממשלת ישראל לנוכח המצב הביטחוני הקשה ולנוכח התחמשות מדינות ערב ולנוכח הודאת רה"מ ששלום עם מדינות ערב לא ייכון גם בעוד 20 שנה. בגין קרא לנקיטת פעולות שיכללו חיסול חזיתות וביטול בסיסי תוקפנות וכל זאת לפי אסטרטגיה מחושבת בשעה המתאימה. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב31/8/1954