נדחו הצעות אי האמון של גח"ל ורפ"י

בגין מגיש הצעת אי-אמון בעקבות הרעיון של שר החוץ לעתון הצרפתי. בגין טוען שבביטויו של שר החוץ יש פגם גם מוסרי וגם ממלכתי. הנאום מובא במלואו בדברי הכנסת מיום 16/03/1966

הישיבה הארבעים-ושמונה של הכנסת השישית – יום רביעי, כ״ד אדר תשכ"ו (16 מארם 1966)- הצעות סיעות רפ"י וגח"ל להביע אי-אמון לממשלה

בגין מגיש הצעת אי-אמון בעקבות הרעיון של שר החוץ לעתון הצרפתי. בגין טוען שבביטויו של שר החוץ יש פגם גם מוסרי וגם ממלכתי. עיתון היום מדווח על נאום זה בתאריך 17/03/1966

מ. בגין: עמדת משרד החוץ בענין שיחות עם מר דה-גול חסרות כל הגיון מדיני

העיתון מדווח על אסיפת בחירות של גח"ל בת"א בנוכחות כ-5,000 איש. בגין יצא נגד דברי דיין אשר טען כי יש לברך על ביקור עמאר בפריס וכי יש לשמוח גם על ההתקרבות שחלה בין מצרים לפריס. בגין טען כי דברים אלו הם בעלי הגיון מדיני לא נכון. בגין יצא גם נגד דבריו של אבן אשר טען כי גח"ל היא מפלגה של אינטרסים צרים והביע תקוותו כי תקום מפלגת אופוזיציה רצינית,בגין הביע את תקוותו כי תהיה זו מפא"י.

קומדיה של טעויות

במאמר זה דן בגין בבן –גוריון כמנהיג רפ"י. בגין טוען כי כל תקיפתו את מפא"י מגוחכת כי כל הדברים שהוא תוקף אותם הם דברים שנעשו במפא"י תחת מנהיגותו.בן –גוריון שסילף את האמת לאורך שנים מדבר פתאום בשמה ורוצה להציג עצמו כנרדף תמים אחרי ששנים היה הרודף.בגין מלגלג לנוכח דמיונותיו של בן –גוריון כי רפ"י תזכה בבחירות וטוען כי בן –גוריון ניתק את עצמו מהמציאות. בגין מלגלג לנוכח דבריו של בן –גוריון שדרוש שינוי במדינה והגיע הזמן שהדור הצעיר ירכיב ממשלה, בגין מתיחס לגילו המבוגר של בן גוריון וטוען כי דבריו של בן –גוריון כי רפ"י תגיע בבחירות ל61 מנדטים מנותקים מהמציאות. בגיןמציין כי בן –גוריון לא תומך כבר בשיטת הבחירות האזורית –רובית שכן שיטה כזאת לא טובה לרפ"י.עוד מציין בגין כי בן –גוריון אימץ לעצמו עתה את השיטה הסקנדינבית שמשמעותה בחירות אזוריות יחסיות.בגין מביע גם את תמיהתו לנוכח דבריו של פרס כי רפ"י קמה בין היתר על בסיס זכויותיו הרבות של בן –גוריון. בגין תמה לאיזה זכויות היסטוריות בדיוק מתכוון פרס האם ליריות באלטלנה ?

טעם העובדות והכחשות מטעם

במאמר זה דן בגין בגלגולים החדשים ב'עסק הביש' ובנושא המדענים הגרמנים במצרים, סביב הודעות ההכחשה של ממשלת ישראל. בהתיחסותו לדיון בכנסת בנוגע להצעתו לסדר היום בקשר לפרשת לבון ועל תשובת שר המשפטים להצעתו, בגין יוצא נגד תשובתו של שר המשפטים וטוען כי למרות ששר המשפטים טען כי תשובתו איננה תשובה רשמית של הממשלה היא כן היתה כזו. בגין תוקף בחריפות הן את שר המשפטים והן את בן גוריון על התנהלותם האחרונה בפרשה. בהתייחסו של בגין להודעת ארה"ב שאומרת כי ישראל לא ביקשה ממנה לפעול נגד המדענים הגרמנים במצרים יוצא בגין נגד מעשה זה של הממשלה. בגין אף מוסר כי לאחר שהודעה זו פורסמה ביקשה ישראל מארה"ב שתכחיש זאת ואכן יועץ הנשיא הכחיש את ההודעה שיצאה קודם לכן מטעם ארה"ב. בגין שב ומצביע במאמר על הסכנה הנשקפת מפעולותיהם של המדענים הגרמנים במצרים וכן יוצא נגד אדישותה של הממשלה בנושא שאיננה עושה בדבר מאומה.