הישיבה המאה-ושבע (והמאה ושמונה) של הכנסת השלישית יום רביעי׳ ט׳ ניסן תשט״ז (21 מארס 1956) חוק התקציב לשנת 1956/57, תשט״ז—1956

העיתון מדווח על דברי בגין בכנסת ב-21/3 .בגין יצא נגד רשות השידור וטען שלמרות שכל העם משלם עליה, היא מייצגת רק את הממשלה, ולא את המדינה. כמוכן יצא בגין נגד שירות הידיעות שתקציבו והעומד בראשו לא ידועים. בגין סקר את המצב המדיני והביטחוני הקשה שבו שרויה ישראל, עקב התחמשות עמי האזור. בגין קבע כי בקשת הערבות מארה"ב היתה שגיאה .וכמו כן קבל על כך שישראל לא חידשה את העבודות בערוץ הירדן.בנאומו תקף בגין את רה"מ בן –גוריון על סיגנונו הבוטה נגדו ונגד תנועת ה"חרות" .בגין קבע כי על רה"מ בימים קשים כאלה להביא אחדות לעם ולא לזרוע בעם פירוד. בגין הזכיר לחברי המליאה את שיתוף הפעולה של בן –גוריון עם המשטרה הבריטית נגד הלוחמים העבריים ב-1944 ("הסזון"). בגין סקר בנאומו גם את מדיניותה הכושלת של הממשלה החל מהקמת המדינה ועד ימים אלה. הנאום פורסם ב'חרות' בתאריך 22/03/1956 221761

הישיבה התשעים ושתים של הכנסת השלישית – הצעת סיעת תנועת החרות להביע אי-אמון לממשלה

דברי בגין בכנסת ב6/3 בהגישו הצעת אי אמון כאשר סקר את המצב המדיני והצבאי ההולך ומחמיר בארץ. בגין טען כי ישראל לא נערכת להכנות האויבים להתקפות דמים. עוד טען בגין כי אילו שמעה הממשלה להצעת "חרות" לפני מספר חודשים למערך אופנסיבי בחזית הדרומית ומערך דפנסיבי בשאר החזיתות אז המצב היה שונה והכוח המצרי היה מרוסק בלי המוקד של בסיס התוקפנות בעזה. עוד קרא בגין בנאומו לבריטניה לנוכח הדחת פחה מהליגיון הירדני לשקול שוב את מדיניותה האנטי ישראלית. בגין טען עוד כי אמנם הסיכויים למנוע מלחמה כלל חזיתית פחתו אך חובה עלינו להשתמש ביוזמה צבאית מתוך כוח ולא להיות תחת סבילות. עוד קרא בגין לכריתת ברית צבאית בין ישראל לצרפת. בחילופי דברים, בן-גוריון קורא לעבר בגין שלא שרת במלחמת השחרור ואילו בגין השיב כלפיו שהוא היה מלשין. הנאום המלא וחילופי הדברים בין בגין לבן גוריון מובאים בשתי כתבות שפורסמו בחרות 07/03/1956.

הישיבה החמישים של הכנסת השלישית-מדיניות חוץ ובטחון-דיון

נאומו של בגין בכנסת בו הגיב למבצע צה"ל בצדה המזרחי של הכנרת לסילוק הקומנדו הסורי. בגין יצא נגד מדיניות הממשלה נוכח המצב המדיני והביטחוני הקשה שמצויה בו ישראל זאת לנוכח מרוץ החימוש הערבי ואי ניצול שעות הכושר של ישראל. בגין טען כי בניגוד לדברי שר החוץ שרת, הצהרתו האנטי ישראלית של חרוש'צו'ב לא הטיבה את מצבה של ישראל בלונדון ובארה"ב וכי עכשיו רבתה התחרות על חסדיהן של ארצות ערב. בגין יצא גם נגד התקווה המיותרת שתולה ישראל בקבלת נשק מארה"ב. עוד יוצא בגין נגד תוכניות השלום של שר החוץ שרת שכוללות בין היתר מתן פיצויים למדינות ערב. בגין גם תמה לנוכח עמדתה של ישראל באו"ם כאשר היא נמנעה בהצבעה על קבלת ירדן לאו"ם. בגין טען כי ברור היה שעל ישראל להתנגד, ולו בגלל היותה חלק מהמולדת השלמה. בגין הביע את צערו על החמצות שעות הכושר של ישראל והזהיר כי כל תוכניות הויתורים מזמינים לחץ נוסף מצד המעצמות. בגין קבע כי ממשלת ישראל היא ממשלה כושלת וכי עליה להתפטר. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב-3/1/1956

הישיבה השלושים-ושבע של הכנסת השלישית יום שני כ״ז כסלו תשט״ז 12 דצמבר 1955 – חוק התקציב מס׳ 2 לשנת 1955/56- חוק התקציב מס׳ 3 לשנת 1955/56 – חוק התקציב מס׳ 4 (קרן המגן) לשנת 1955/56

בגין פותח את נאומו בברכה ללוחמי צה"ל. בגין מבקר את מדיניות החוץ של הממשלה, בטענה שהתבטאויותיה בקשר לחימוש מצרים אינם עקביים עם בקשות להספקת נשק ולכן גורמות נזק. בגין מנמק את התנגדותו למדיניות של דרישת הערבות ממעצמות, שמאיימת לדבריו להפוך את ישראל למדינת החסות ומדגיש שהחלופה הנכונה היא מדיניות הבריתות. בגין טוען שטעויות הדיפלומטיות של הממשלה מסכנות את חייהם של אזרחי ישראל. בגין קורא ליטול יוזמה ולהסיר את הסכנה על-ידי שחרור חבלי הארץ והצבת הגבול. בגין פונה לעם הצרפתי בקריאה למנוע הספקת נשק למדינות ערב. בגין מכריז שבכל מקרה ישראל תתגבר על אויביה אם תותקף.