מקור: מליאת הכנסת

כנס מיוחד של הכנסת הישיבה הארבע-מאות-ושישים-ושתיים של הכנסת השביעית הודעת הממשלה על היענותה לפניית ארצות-הברית בדבר הפסקת אש – דיון

By

נאומו של בגין ביום קבלת הפסקת-האש על-ידי ממשלת ישראל. בגין מסרב לקבל הטפות לפטריוטיזם מדוברי המערך, הטוענים שמוקדם נדי לדון במכשולים, וטען שאין הם מוסמכים לדבר בשם צהל. בגין טוען שהאחריות על המחדל המודיעיני לפני מלחמת יום כיפור היא על הממשלה ולא על הדרג המקצועי. בגין יוצא נגד קבלתה של הפסקת-האש על בסיס ההחלטה 338 של האו"ם על-ידי הממשלה. בגין טוען שניסוח ההחלטה מאפשר לאויב לחדש בכל רגע שירצה את הלחימה. בגין טוען שההפניה להחלטה 242 (חזרה לקווי 1967) אינה מקובלת על ישראל, כפי שהוא טען מאז 1970, כיוון שהתחייבות לנסיגה אינה יכולה להביא לשלום. בגין טוען שההחלטה אינה מקובלת על ישראל גם כי היא מהווה בפועל כפיית ההסכם. בגין מוחה על התבטאות של קיסינג'ר שהישווה מלחמת יום כיפור לקטטת ילדים. בגין מביא מנאומו משנת 1970, שבו חזה התפתחויות שהביאו למלחמת יום כיפור בעקבות קבלת טיוטת יארינג.

כנס מיוחד של הכנסת הישיבה הארבע-מאות-ושישים-ואחת של הכנסת השביעית – הודעת הממשלה על המצב – דיון

By

נאומו של בגין בכנסת ביום-10 של הלחימה במלחמת יום כיפור.בגין מהלל את החיילי הישראל. בגין מבטיח לראש הממשלה שהאופוזיציה בראשותו תימנע מביקורת פוליטית על הממשלה כול עוד הסכנה לא חלפה. בגין משווה בין מדיניות ברה"מ במזרח התיכון לבין הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. בגין מגנה החלטותיהן של הממשלות של צרפת ובריטניה לעצור הספקת ציוד צבאי לישראל בזמן המלחמה וטוען שישראל במלמה שלה מגנה לא רק על עצמה, אלא על אינטרסים של כל העולם המערבי. בגין מביא הקרת תודה לממשל אמריקאי על תמיכתו בישראל בזמן המלחמה. בגין טוען שהמלחמה הוכיחה הכרחיות של שמירה על עליונות הטכנולוגית-צבאית של ישראל. בגין טוען, שיש להדגיש שהתקפה צבאית מהווה ביטול של גבולות המוכרים והגבול החדש ייקבע אחי הדפת התוקפן. בגין מצטט פסוק תהילים פ"ג. הנאום מופיע במלואו בעתון ארץ ישראל גליון נובמבר 1973

הישיבה הארבע-מאות-וחמישים-ושבע של הכנסת השביעית – יום רביעי, כ״ה תמוז תשל״ג – 25 יולי 1973 – סקירת ראש הממשלה על פעולות משרדה – דיון – המשך

By

בנאום תגובה לנאומה של גולדה מאיר, שאמור היה להיות הנאום המסכם לפעילות הממשלה בכנסת ה-8, בגין תוקף את עמדת הממשלה שדוגלת בחלוקה מחדש של הארץ. בגין טוען שהצהרות על נכונות לסגת מחלקים של יהודה ושומרון לא קירבו הסכם שלום עם מדינות ערב. בגין טוען, שהבעיה הדמוגרפית אינה רלוונטית – הרי בכל מקרה יהיו בישראל אזרחים ערבים. בגין טוען שדרך להתמודד אתה – עליה, החלת חוק ישראלי על כל שטחי יהודה ושומרון, מתן אזרחות ישראלית לתושבים ערבים שיבקשו אותה והבטחת שוויון זכויות אישיות לכל תושבי ישראל. בנושאי הפנים בגין תוקף את מדיניות הממשלה, שלמרות הכרזות על ערכי השוויון גרמה לגידול פערים חברתיים וקורא לאמץ מדיניות שתתרכז לא בשוויון אלא במיגור העוני. בגין פונה לרה"מ בקריאה "להסיר צל של עלילת הדם" של רצח ארלוזורוב ולהסיר את ההתנגדות לעקמת וועדת חקירה. של הרצח שתנקה את שמם של תנועה רוויזיוניסטית גם בעיני תומכים של יריביה האידיאולוגיים.

כנס מיוחד של הכנסת – הישיבה הארבע-מאות-וחמישים-ותשע של הכנסת השביעית – יום רביעי, כב אלול תשלג 19 ספטמבר 1973 – הצעה לסדר-היום – העלייה מברית -המועצות והצעתו של הסנאטור ג׳קסון

By

בגין מזהיר בפני התחדשות האנטישמיות בברית-המועצות והסכנה הנשקפת ממנה ליהודי ברית-המועצות. בגין משבח את האומץ והגבורה של אסירי ציון. בגין טוען שלתיקון ג'קסון-ואנק חלק חשוב במאבק יהודי ברית-המועצות על זכותם לעלות ארצה. בגין טוען שלכנסת אסור לא לגלות תמיכה בתיקון, גם מתאמי אי-התערבות וגם מתאמי ניטרליות. בגין טוען שעקרון האי-התערבות אינו תקף כי מימושו אפשר לשואה להתרחש וניטרליות יכולה להתפרש כהתנגדות לתיקון. בגין טוען, שגם יהודי ברית-המועצות עצמם וגם הדיסידנטים הרוסים תומכים בתיקון. בגין טוען, שהתיקון מהווה גילוי הסולידריות הבינלאומית עם סבלם של יהודי רוסיה – ושהסולידריות הזאת מהווה מהפכה מקדמת אמיתית.

הישיבה הארבע-מאות-וארבעים-ותשע של הכנסת השביעית – יום רביעי, י״א תמוז תשל"ג 11 יולי 1973 – הצעות לסדר-היום – ילדים ונוער במצוקה

By

בגין טוען שתופעת העוני ומימדיה הם הבעיה שיש לטפל בה. בגין מקשר בין תופעת העוני לבין בזבוז כספי תקציב לטובת חברות כלכליות ממשלתיות. בגין טוען, שיש להפנות את המשאבים אלה מחברת ממשלתיות לפטרון בעיית העוני, ובראש ובראשונה – לקצבאות ילדים למשפחות מרובות ילדים, על-מנת לתמוך בילודה. בגין טוען, שהפרטת קרקעות עירוניות יהיא הדרך להשיג כסף הדרוש לפטרון בעיית שכונות עוני. בגין טוען, שבעיית העוני היא בעיה מוסרית בעלת חשיבות עליונה עבור מדינה יהודית, המחויבת לצדק חברתי