במכתב זה מפקדת האצ"ל פונה לוועדת האו"ם וטוענת בפניה כי הבריטים מענים את אסירי המחתרת ולאחר מכן מוציאים את שבויים אלו להורג כנגד כל חוקי האנושות. בגין קורא לוועדה לפתוח חקירה בנושא אשר שלושת אסירי המחתרת (יעקב ווייס,מאיר נקר ואבשלום חביב)אשר נידונו לגרדום וכעת נמצאים בכלא עכו, יכולים להעיד על התעללות אשר עברו.
בשידור זה של תחנת הדיו המחתרתית "קול ציון הלוחמת", מודיע ראשית מפקד האצ"ל כי הרצון של הבריטים להשתיק את הרדיו המחתרתי באמצעות תפיסתו של משדר התחנה לא צלח להם. בניגוד לתחנת הרדיו של האצ"ל אשר ממשיך לשדר את קול האמת תחנת הרדיו של תחנת הרדיו של תנועת המרי העברי כעת מסיתה לרדיפת האצ"ל ולתמיכה בשלטון הבריטי.
בכרוז זה מבקר מפקד האצ"ל את "ההגנה" בחריפות, עד כדי כך שמכנה אותם המיליציה של בווין (מיליציה- מושג ידוע לשמצה, אשר היה שמה של המשטרה החשאית של צרפת בשלטון וישי).בטענה, שהארגון מסייע לשלטון הבריטי להשליט את שלטון הדמים שלו כשמנעו את הפצצתה של המפקדה הבריטית בבית הדר. בית הדר מסמל עבור האצ"ל והעם את סמל השעבוד ו"ההגנה" רכשה את בוז העם בשל העזרה שהם נותנים לשלטון הדמים.
בכרוז זה, אשר נכתב בביקורת לנאומו של משה שרת מול וועדת אונסקו"פ, בגין טוען כי משה שרת הפגין התעלמות מוחלטת מהפליות הרבות שבריטניה עושה מעבר לענייני הקרקעות. חוץ מהתעלמות זו סתר נציג הסוכנות את עצמו, כי בהצהרתו שהיהודים והערבים אינם יכולים לחיות יחדיו הוא גם הכשיל את תכנית החלוקה, אותה רצה לקדם.
בכרוז זה מספיד בגין את שלמה בן-יוסף, עולה הגרדום הראשון, תשע שנים לאחר שהומת על ידי הבריטים.
