קווים למדיניות החוץ העברית

בגין, בפתיחת המועצה הארצית של תנועת החירות, מונה את הכשלים של ה'הנהגה הרשמית' במדיניות החוץ של המדינה העברית. בגין טוען כי ההסכמה לתכנית החלוקה, כמו תכניות דומות של האו"ם היא נגד אינטרס של ישראל, וכי כל הצבה של כח שאינו עברי בשטח המדינה הוא עוורון מדיני, וכי יש לדאוג לכח צבאי עברי חזק. בגין מציע מסקנות לתיקון המצב, כמו היחס ישראל להחלטות האו"ם, אסטרטגיה צבאית שתוביל לשלום עם מדינות ערב וכד'. בגין מבהיר כי מאחר וצבאות ערב לא כיבדו בעצמם את תכנית האו"ם ופלשו לשטח ישראל, הם נחשבים כתוקפנים וכל תגובה מצידנו תחשב להגנה עצמית המותרת על פי המשפט הבין לאומי. דיווח על נאום זה מופיע ב'משקיף' 20/10/1948 (229957) קיים חלק שני של הנאום – קווים למדיניות הפנים העברית

אגרת זכויות האדם והאזרח

אגרת לזכויות אדם והאזרח נכתבה כפי הנראה לקראת הועידה הראשונה של תנועת החרות. טויוטא זו נכתבה יחד עם ד"ר יוליוס (יולי) יהודה מרגולין ויוחנן בדר. את זכויות האדם והאזרח בגין שילב בנאומו במפלגה.

מי אחראי למותו של ברנדוט?

"גילוי דעת שנמסר בשם תנועת החרות על ידי יושב ראש המרכז הזמני מנחם בגין ביום א' ט"ו באלול (19.9.48)". מאמר של מנחם שבו הוא מפרט את הבנתו בדבר האחריות לרצח ברנדוט, שהיא בראש ובראשונה על הרוצחים עצמם, אך גם מוטלת על ארגון האומות המאוחדות, שהפך לארגון חד-צדדי ששליחיו נפתסים על ידי רבים כלא לגיטימיים, וגם על הממשלה הזמנית, שנוקטת במדיניות מקוממת.

נאומו של מנחם בגין בראשון לציון 07/09/1948

בנאום שנשא בגין בראשון לציון הזכיר את פעילות המחתרת הלוחמת, ואת חשיבותה בהקמת המדינה, ובשינוי דעת העולם שתרמה להקמתה. בגין טוען כי אין להסכים אוטומטית עם החלטות האו"ם כי הן מובלות מאינטרסים שונים שלא בהכרח מיטיבים עם ישראל. כמו כן מזהיר בגין מהחלטות המערבות את עבדאללה מלך ירדן. בגין יוצא נגד חוקי החרום והשתלטות מפא"י על כל עמדות המפתח במדינה, וטוען כי זוהי דיקטטורה במסווה קואליציוני.

חמישה עקרונות

במאמר זה, בגין פותח ואומר שאנשיו תמיד ידעו לחזות תהליכים דיפלומטיים, לעומת ההתעלמות של אנשי הציונות הרשמיים שבחרו לא לראות את שעומד לבוא. בגין מתריע בפני הסכם הכולל את עבדאללה, או את הבריטים שגורשו זה עתה מהארץ. בגין שוטח את חמשת העקרונות של של תנועת החרות. – נאמנות למטרה (שלמות הארץ) אהבת החופש (חרות הפרט), אמירת אמת, חזון הצדק (5 המ"מים) ויצירה והגשמה.