בגין הציע לקיים דיון בכנסת לנוכח האיחודים בעולם הערבי בין סוריה ומצרים ובין עירק וירדן. בגין טען כי איחודים אלה מסכנים את קיומה של מדינת ישראל, כי משמעות האיחודים הללו היא שנאצר מעוניין לאחד את העולם הערבי בשליטתו נגד ישראל. בגין הדגיש עוד בנאומו את זכותו המלאה של עם ישראל על ארץ ישראל ההיסטורית כולה. הצעתו של בגין נדחתה. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב20/2/1958.
דיון בנוגע להצעת חוק על נהלי הודעת התפטרות לכנסת של הממשלה,כדי למנוע מצב שהכנסת מגלה על כך לראשונה מהעיתונות. בגין הציע להעביר את ההצעה לוועדת חוקה חוק ומשפט.
נאומו של בגין בכנסת בעת הקמתה מחדש של ממשלת בן –גוריון. בגין יוצא נגד גילויו של רה"מ מעל בימת הכנסת על שליחת המשלחת לגרמניה לשם מו"מ על רכישת הנשק. בגין יצא גם נגד רצונו של רה"מ בכינון יחסים דיפלומטיים תקינים עם גרמניה. בגין יצא גם נגד החוק החדש בקואליציה המאיים במאסר על מי שיגלה סודות מישיבת הממשלה וקובע כי סעיף זה מוכיח את חוסר האמון שיש בין חברי הממשלה. הנאום המלא מובא גם בעיתון חרות שפורסם ב8/1/958
בגין הביע הסתייגות לחוק תיקון דיני עונשין (בטחון המדינה) וקבע כי אסור לתבוע לדין אדם שיעשה מעשה כדי לפגוע בתקינות היחסים בין ישראל לגרמניה משום שאסור לעם לשכוח ערכים מוסריים. מציע תיקון בנושא הנוגע ליכולת לעצור חשוד בריגול – שצו המעצר לא יוכל להינתן רק על-ידי שוטר אם מדובר מעבר ל72 שעות, ושיהיה צורך ואפשרות לקבל צו משופט כלשהו, ולא רק שופט של בית המשפט העליון. מדבר גם על העקרון הלקוי שהממשלה פועלת לפיו, שדברים שהיא רוצה לאסור בחוק על אזרחים פרטיים (מגע עם אויב) הוא מותר לממשלה (על מנת לנסות ולפתור בעיות הקשורות ליחסי ישראל עם מדינות אחרות).
המשך הדיון של ישיבה 337 בו בגין מביע הסתייגות ממספר חוקים הנוגעים לבטחון המדינה בינהם הנושא של מגע עם סוכן זר ללא ידיעה כי מדובר היה בסוכן זר. כמו כן, מבקש לשנות את נוסח החוק הנוגע להפצת שמועות וידיעות בזמן מלחמה כדי לעזור לאויב בכך שהמורל בקרב חיילי הצבא ואזרחי המדינה ירד.
