הישיבה השנייה של הכנסת השמינית יום שלישי, כ"ח טבת תשל"ד 22 ינואר 1974 ג. הודעת הממשלה על המצב המדיני – דיון

בגין מברך את יו"ר הכנסת על היבחרו מחדש ואת הכנסת החדשה. בגין מתיחס להסדרים הנרקמים עם מצרים וטוען כי הממשלה עמדה על העקרון כי לא יכנסו חיילים מצרים לסיני ועליה להמשיך לעמוד על כך, ולא לנחש את מחשבותיו של האוייב ולפעול כאילו כוונתו לשלום, שכן זה מה שעשו לפני מלחמת יום הכיפורים, ולכן יש לחשוב שהסיבה שסאדאת רוצה להכניס חיילים לסיני היא בשביל לחמש את האזור לשעת מלחמה. (בגין תוקף את אבא אבן ודיין על אצהרותיהם טרם מלחמת יום כיפור). בגין מצהיר כי הקולות הנוספים שקיבל הליכוד בבחירות האחרונות הן בשביל שילחמו על שלמות הארץ, ועל סיפוח השטחים. בגין מתייחס גם להצהרות שיהודה ושומרון הם לא לישראל, ורק צריך להחליט אם ילכו לעראפת או לירדן, וטוען שאף אחת מהאופציות לא מוסכמת, וריבונות ישראל על שטחים אלה משמעותית מבחינה בטחונית.

כנס מיוחד של הכנסת הישיבה הארבע-מאות -ושבעים-ותשע של הכנסת השביעית יום חמישי, כ״ה כסלו תשל״ד 20 דצמבר 1973 – הודעת הממשלה על החלטתה להשתתף בוועידת זינבה – דיון

בגין מתחיל את נאומו, שנשא ביום הראשון לחנוכה ב-1973 משבח לחיילי צה"ל, ממשיכי דרכם של מכבים. בגין דורש מהממשלה לתבוע הפסקת דיונים בוועידת ז'נבה בשבתות, ואם הדרישה לא תתקבל – להימנע מהשתתפות בדיונים בשבת. בגין טוען שלשבת יש לא רק ערך דתי,אלא גם לאומי-היסטורי. בגין מבקר מדיניות הממשלה, וטוען שהנטייה שלה לזגזג, להציג דרישות בל-יעבור ולוותר עליהם פוגעת במעמדה של ישראל. בגין מבקר את החלטת הממשלה להשתתף בוועידת ז'נבה למרות שהדרישות שלה לא נענו. בגין טוען, שאסור לנסות ולחלק את העם ל-"מחנה שלום", ו-"מחנה מלחמה". הוא טוען שכל המפלגות המרכזיות בישראל מעוניינות בשלום, אמנם מדיניות הוויתורים של הממשלה מגדילה סכנה לפרוץ המלחמה, ובפרט היא הביאה לטעות פאטאלית של מלחמת יום כיפור. בגין מביא את תפיסתו של שלום כבניין רב-קומות, וטוען שמדיניות הממשלה מסכנת את יסודו – בטחון תושבי ישראל. בגין מסיים את נאומו בציטוט מספר מכבים שמדגיש הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל וטוען שראוי היה למשלחת ישראלית לפתוח את וועידת ז'נבה מציטוט זה.

הכנס מיוחד של הכנסת: הישיבה הארבע-מאות-ושבעים-ושש של הכנסת השביעית – יום שני, ט״ו כסלו תשל"ד, 10 דצמבר 1973 – הצעה לסדר-היום – תביעה לחקירת היחס אל שבויי המלחמה שלנו במצרים ובסוריה

בגין מספיד את חיילים ואזרחים שאיבדו את חייהם במלחמת יום כיפור.בגין מזדהה עם סבל המשפחות של חיילים שנפלו לשבי מצרי או סורי. בגין מאשים את סוריה ומצרים בפשעי מלחמה כלפי שבויים ישראלים ובעבירה על אמנת ז'נבה. בגין קורא לערוך חקירה פרלמנטארית של הפשעים הללו. בגין קורא גם להקים וועדה בין-לאומית לחקירת היחס לשבויים ישראלים בסוריה ומצרים. בגין מזכיר קיומה של ההבטחה של הנשיא ארה"ב להחזיר שבויים ישראלים. בגין קורא לרוסיה ולארה"ב להפעיל לחץ על סוריה בנושא. בגין מבקש, באופן חריג, לאשר צירוף עדויות של שבויים ישראלים שחזרו משבי המצרי לפרוטוקול המליאה, כדי להדגיש את חשיבות הנושא.

כנס מיוחד של הכנסת הישיבה הארבע-מאות-ושישים-וחמש של הכנסת השביעית – הצעות לסדר- היום – תביעתנו לשיחרור מיידי של שבויי המלחמה שלנו ממצרים ומסוריה

בגין מעלה בכנסת נושא של שחרור שבויי מלחמה שנפלו לידיהם של סורים ומצרים. בגין טוען שלנושא זה חשיבות עליונה. בגין מבטא חששות לגורלם של השבויים, במיוחד בסוריה. בגין מזכיר, שעל-מנת להחזיר את שבוייה ארה"ב הפציצה את וייטנאם. בגין מציע להפסיק העברת ההספקה לארמיה השלישית המצרית, המוכתרת בסיני, כל-עוד השבויים לא יוחזרו. בגין דורש לקיים דיון בנושא במליאה.

כנס מיוחד של הכנסת הישיבה הארבע-מאות-ושישים-ושש של הכנסת השביעית יום שלישי, י״ח חשון תשל״ד 13 נובמבר 1973 – הודעת הממשלה על המצב המדיני – דיון

בגין מדגיש של אי-גיוס כוחות מילואים ערב מלחמת יום כיפור היה מחדל של הממשלה ועליה להתפטר. בגין דורש מהממשלה להתפטר גם בעקבות הסכמתה להשתתף בוועידת ז'נבה, בטענה שבתנאים הנוכחיים הסכמה כזו – פירושה הסכמה לנסיגה. בגין טוען, שלממשלה אין מנדת לנהל יוזמות מדיניות, כי בפועל הינה ממשלת מעבר. בגין מבקר את תמיכתה של הממשלה להסכם קיסינג'ר-סאדאת (שחרור חלק משבויים והקלה במצור ימי על אילת תמורת מעבר הספקה לארמיה השלישית). בגין טוען שמדיניות הממשלה נכשלה כי היא אינה מבוססת על זכות צודקת של עם ישראל על ארץ ישראל. בגין טוען שלמדינות המערב יש אינטרס בחיזוק מעמדה של ישראל ועל ישראל לנווט את מדיניות החוץ על-פי תובנה זו. בגין מהלל את חיילי צה"ל