במאמר זה מתייחס בגין לנאומו של אשכול ב-23/7. בגין טען כי דבריו של אשכול בהתייחסו להערכות מומחים זרים כי הטילים שמפתחים המצרים בעזרת הגרמנים אינם מסוכנים הם דברים של קלות דעת וכי צרפת איננה שוכחת לגרמניה את עברה. עוד טען בגין כי אין להתייאש מעמדותיה של ארה"ב ויש צורך לנסות ולהעבירה לצד הישראלי.
בדיון בעקבות הדיווח של רה"מ בארה"ב ובצרפת בגין מברך על הביקור. בגין מבקר את רה"מ בעקבות התייחסות על דברי חרשצ'וב במצרים כעל "מתונים". בגין מזהיר בפני חימוש מצרים בטילים, בעזרת מדענים גרמניים ומבקר רה"מ על המדיניות הפרו-גרמנית של הממשלה. בגין מברך על היחסים החמים בין ישראל וצרפת ומזכיר, שהברית עם צרפת -היא הרעיון של תנועת החירות. הנאום מופיע גם בדברי הכנסת מה-15/7/64.
העיתון מדווח על דבריו של בגין במליאת הכנסת ב15/7. בגין התריע מפני הסכנות הנשקפות לישראל עקב פעולות המדענים הגרמנים במצרים.בגין יצא נגד רה"מ אשכול על כך שבעת ביקורו האחרון בארה"ב הוא לא ניצל את ההדמנות להעלות על סדר היום העולמי את פעולות המדענים הגרמנים במצרים. בגין טען עוד כי אם ברצונה של ישראל לשפר את יחסיה עם ארצות מזרח ארופה עליה לנקוט במדיניות תקיפה יותר כלפי גרמניה. כי הסכנה מהאומה הגרמנית מהווה את נקודת המפגש בין ישראל לארצות מזרח ארופה. בגין בנאומו הודה גם לצרפת על הכבוד שחלקה לז'בוטינסקי בעת שארונו עבר בצרפת בדרכו לקבורה בארץ. המאמר במלואו מפורסם בחרות בגליון 17/1/64.
העיתון מדווח על דבריו של בגין ב12/7 בכנס של ראשי ברית –חרות הצה"ר בעולם בבית –סוקולוב בת"א. בגין קרא לעורר את דעת הקהל העולמית ולהפגין נגד פעילותם של המדענים הגרמנים במצרים. בגין גילה כי עוד ב1952 נשלחו קצינים גרמנים למצרים. בגין סקר בנאומו גם את בעיות חוץ ובטחון בהם שרויה ישראל.
העיתון מדווח על דבריו של בגין בנמל התעופה בלוד ב7/7 עם הגעת ארונו של זאב ז'בוטינסקי ורעיתו יוהנה ארצה. בגין בנאומו הביע דברי הוקרה לז'בוטינסקי וסיפר כי העם חיכה 24 שנים להעלאת הארון אחרי מותו ו16 שנה לאחר הקמת המדינה. עוד העלה בגין על נס את דמותו של ז'בוטינסקי.
