מקור: חרות

במאמר זה דן בגין במשבר במפא"י. בגין טוען כי הסיכסוך בין אשכול לבן –גוריון מאפיין מפלגה משוסעת כמפא"י השולטת שלטון ממושך במדינה. בגין סוקר את ביקורתו החריפה של בן גוריון כנגד שרת, לבון וכעת אשכול, או כל מי שהעז להחליפו בתפקידיו. במסגרת זו, הוא מזכיר את דבריו של שרת במרכז כי מה שקובע במפא"י הוא לא הצדק אלא הפחד והחשבון. בגין מלגלג על דברי בן –גוריון כי אשכול מקבל החלטות על דעת עצמו בניגוד לכללי הדמוקרטיה ועומד על חיבתו של בן גוריון לשלטון מוחלט. בגין טוען כי אחת הסיבות להתנגדותו של בן –גוריון לאשכול היא העובדה כי אשכול אינו מקדם את רצונו של בן –גוריון לשנוי שיטת הבחירות. בגין טוען עוד כי בן – גוריון בדברו על שינוי השיטה טוען כי רצונו האמתי הוא בצמצום מספר המפלגות לכן בגין תמה במיוחד מדוע בן –גוריון מתנגד להליכה המשותפת שבין מפא"י לאחדות העבודה וכמו כן יוצא נגד אפשרות של הליכה פוליטית בין "חרות" למפלגה הליברלית.

במאמר זה דן בגין בעניינים שונים. בגין סוקר את ההידרדרות בוויטנאם ואת הערכותיו לפתרון הבעיה שם. כמו כן בגין דן בשטח שבאזור בית צפפא שנמסר לירדנים ע"י ישראל. בגין קורא לכנס דיון מיוחד של הכנסת ולדון בעניין זה. בגין טוען כי השאלה מי החליט להוציא שטח בירושלים מריבונות ישראל היא בעצם בעיה מוסרית מדינית. בגין טוען עוד כי לפי ידיעתו 3 שרים ממשלת ישראל טענו כי העניין לא הובא לידיעתם. בגין טוען כי למרות שהשטח שנמסר הוא שטח פעוט בשום פנים ואופן אין לזלזל באף שעל אדמה של ישראל.בהתייחסו לבני עדת ישראל בהודו קורא בגין להקל בעניינם ולתת להם לעלות ארצה.