הישיבה השלישית של הכנסת התשיעית יום שני, ד' תמוז תשל"ז 20 יוני 1977 התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת הודעת ראש הממשלה

בגין מציג את ממשלתו החדשה, את מדיניותה וקווי היסוד על פיהם היא מתעתדת לפעול. בגין מוחה על הצורך בהכרה בישראל מטעם כל מדינה אחרת משום שאף מדינה אחרת לא צריכה לבקש הכרה כזו ומדגיש את הזכות הקדומה לארץ ישראל. בגין מצהיר על כונותו להעמיק את היחסים עם ארה"ב, צרפת, וברה"מ, וכך לפעול לשחרור אסירי ציון. כמו כן קורא לנשיאי המדינות השכנות לבוא לשיחות למען הסכמי שלום על מנת למנוע מלחמה נוספת באזור. בגין פונה לאזרחי ישראל ומצהיר שכל האזרחים צריכים לחיות בשלום ובשוויון זכויות, בחירות וקידמה כלכלית-חברתית. כמו כן יש לפעול בחקיקה למניעת פשיעה וחינוך הנוער לערכים. בגין מציג את ממשלתו ומסביר שמבנה מצומצם זה נועד לחיסכון ויעילות ולכן התבטלו ואוחדו משרדים. בגין מקריא את קווי היסוד של מדיניות הממשלה. בתשובתו לדיון בכנסת מבהיר בגין שלא תהיה נסיגה לקווי 67, שכן זו תהווה סכנה לשפיכות דמים. בגין מבקש מהכנסת להביע אמון בממשלתו.

כנס מיוחד של הכנסת הישיבה הארבע-מאות-ואחת של הכנסת השמינית יום שני, י״ד אייר תשל״ז 2 מאי 1977 – ממצאים חמורים ומדאיגים של מבקר המדינה על זרועות הממשל

בגין מבקר את תגובתם של ראשי מערכת הביטחון על דו"ח מבקר המדינה שמצא ליקויים בהחזקת ציוד צבאי ביחידות מבצעיות של צה"ל. בגין טוען שהתגובה של "פגיעה בכבוד" אינה הולמת את המסקנה של הדו"ח שדורש לבצע בדיקות ציוד בכל היחידות. בגין טוען שטענות של נציגי מערכת הביטחון שיש לסמוך עליהם אינם ראויות, כיוון שהטענות כאלו הביאו למחדל יום כיפור. בגין טוען שדווקא אימוץ המסקנות של הדו"ח יתרום לכבודו של צה"ל. בגין מזכיר שזה תפקידה של המערכת המדינית – לפקח על מערכת הביטחון.

הישיבה השלוש-מאות-ושמונים-ושתיים של הכנסת השמינית יום רביעי, כ״א שבט תשל״ז – 9 פברואר 1977 – חוק ההסגרה, תשל"ה-1975 – הצעת קבוצת חברי כנסת

בגין מגיש הצעת החוק שלפיה לא יוסגר אזרח ישראלי למדינה זרה. בגין טוען שיש בעייתיות מוסרית אפילו בהסגרת האנשים שאינם אזרחים. בגין טוען שרוב המדינות המתוקנות אינן מסגירות את אזרחיהן למדינות זרות, ביניהן צרפת ושוויץ. בגין טוען שעבור יהודי קיימת סכנה של גילוי אנטישמיות במהלך משפטו במדינה זרה או בהיותו בכלא זר. בגין טוען שראוי לאסור הסגרת אזרחי ישראל למדינות זרות בחוק ובו-זמנית לחוקק חוק שיאפשר לשפות אזרחים על עבירות שבוצעו בחו"ל.

הישיבה השלוש-מאות-ושישים-וארבע של הכנסת השמינית – יום רביעי, ח׳ טבת תשל״ז (29 דצמבר 1976 – חוק התפזרות הכנסת השמינית תשל״ז-1976

בגיו טוען שממשלת מיעוט שנוצרה בעקבות התפזרות הכנסת אינה יכולה, לפי רוח החוק, להכריע בעניינים חשובים כמו ממשלה רגילה, כיוון שלכנסת מפוזרת אין כלים לפכח עליה. כיוון שהממשלה, לפי הצהרותיה, אינה מוכנה להטיל על עצמה מגבלות אלו בגין מציע לחייב אותה לעשות כך באמצעות תיקון חוק יסוד. בגין מאשים את השר אלון בכך שהטענה של השר, שלפיה בגין התנגד לשאיפת נפט באזור תעלת סואץ, הינה טענת-כזב.

הישיבה השלוש-מאות-ושישים של הכנסת השמינית יום שלישי, כ״ט כסלו תשל׳׳ז 21 דצמבר 1976 – הודעת ראש הממשלה על התפטרותו – הודעת הממשלה על התפטרות שרים לפי סעיף 11(ז)(2) ו-(3) לחוק המעבר, תשי"ט-1949 – דיון

נאומו של בגין אחרי התפטרות רבין מראשות הממשלה. בגין טוען שלמרות שרבין קרא להימנע מ-"תרגילים" הוא עצמו ביצע תרגיל על-מנת להבטיח מעמדו במערך מול פרס ואבא אבן. בגין קורא לרבין להעביר את מועד הביקור בארה"ב לתאריך שלאחר הבחירות. בגין מציע לאפשר לנשיא פרק-זמן על-מנת לנסות להרכיב ממשלה מתפקדת שתפעל עד הבחירות. בגין טוען שבמדיניות החוץ הממשלה נכשלה, כי הסכימה לוויתורים שאינם יכולים לקרב שלום. בגין טוען שמדינה פלסטינית היא הסכנה הגדולה לא רק לישראל,אלא לכל מדינות העולם החופשי, כיוון זהיא תהפוך לבסיס סובייטי אסטרטגי. בגין טוען שכישלון הממשלה במדיניות הפנים מתבטא בירידה גוברת ובעליה יורדת וגם במשבר יחסי העבודה במשק. בגין מביע את ההזדהות שלו עם יהודי ארצות הברית הפועלים על-מנת לשמר את יהדותם וזיכתם לארץ.