מקור: מעריב

ביטחון ושלום בארץ ישראל נאום בחברון

By

בנאומו בפתיחת ועידת חרות, בגין טוען כי על ישראל ליזום חוזה שלום בינה לבין מדינות ערב, ואומר שהיום, אחרי שניסו להשמיד אותנו 55 שנים, הוכחנו שקם יהודי לוחם שלא רוצה להרוג, אבל מוכן להילחם על חרותו. בגין קורא להקמת מועצת עם יהודי שתדאג ליהדות התפוצות. בעניין ערביי ישראל, בגין מציע זכות בחירה ואזרחות ישראלית שתקנה להם זכויות שוות. בגין טוען שהמלחמה היא נמנעת, ואם תהיה יכולת הרתעה לישראל, לא יתקפו אותנו. בגין מסביר כי בתקופה הזו חשובה ממשלה חזקה, וזה לא המצב, לכן יש להקים ממשלה חדשה שתורכב על ידי הליכוד, שתהיה ממשלת ליכוד לאומי. בגין מדגיש כי הנושא הביטחוני הוא לא הנושא העיקרי, חשוב לתקן את החברה, להילחם בעוני, לעשות שלום סוציאלי, צדק חברתי, ולחזור לפשטות, ללא מותרות.

נסיגות בלי שלום – התקדמות אל השלום?

By

מאמר ביקורתי של בגין נגד מדיניות החוץ של ממשלת רבין והמשא ומתן העקיף עם מצרים בתיווכו של קיסינג'ר. בגין מבקר את הסכמת הממשלה לבצע נסיגות מסיני, למרות חשיבותן הבטחונית, ללא קבלתו של הישג כלשהו בתמורה. במהלך המאמר בגין מציין דיונים בהם השתתף ואשר עסקו בחשיבותו האסטרטגית של הסכם עם מצרים, כך שהאיום המתמיד של התקפה נגד ישראל בשתי חזיתות ייפחת.

תשובה למתחסדים מחוץ ומבית – חלק ב

By

בגין מתייחס למפלות החוזרות ונשנות של מדינת ישראל במוסדות הבינלאומיים, אך הפעם מהזווית הפוליטית הפנימית בישראל. בגין עומד על כך שתבוסות מדיניות אלו מתרחשות דווקא בתקופתה של ממשלה 'היונית' ביותר בתולדות ישראל, שמוכנה לנסיגות ללא הסכם. בנוסף מציין בגין כי הממשלה כלל אינה לוקחת אחריות על מחדליה המדיניים ומטעה את הציבור אודות מעמדה הבינלאומי של המדינה.

תשובה למתחסדים מבית ומחוץ

By

מאמר תגובה של מנחם בגין להחלטה 714 שמעניקה לאש"פ, מעמד של משקיף באו"ם. בגין יוצא כנגד החלטה, 'המתירה את דמם של היהודים' ומאיימת על קיומה של המדינה כמדינת לאום של העם היהודי. בנוסף בגין מתקיף את ההשוואות בין פעולות האצ"ל והלח"י לפגועי הטרור של אש"פ.

לעת משבר כלכלי ושבר מדיני

By

מאמר של בגין העוסק במשבר הכלכלי והמדיני של אותה התקופה, בתחילת המאמר הוא עוסק בעיקר בנושא בפיחות המטבע ומותח בירוקת על הממשלה בעקבות עליית יוקר המחייה ומוצרי המזון הבסיסיים הפוגע בעיקר השכבות החלשות כתוצאה ממדיניות הממשלה, בהמשך הוא מבקר את ההצעה להקים קונפדרציה ירדנית פלסטינאית (הוא מביא בין השאר שני ציטוטים מעניינים של חיים ויצמן ובן גוריון באותו הקשר) בחלקו האחרון של המאמר הוא פונה בקריאה לממשלה להקמת ממשלת אחדות.