מקור: חרות

במאמר זה מתייחס בגין נגד שני החיבורים שנתפרסמו לאחרונה על פרשת לבון: "הקנוניה" מאת פרופ' אריאלי ו"דברים כהוויתם" מאת בן –גוריון. בגין טוען כי מעיון עולה כי פרשת לבון היוותה את אחת הקנוניות החמורות בתולדות המדינה אשר פגעה גם בבטחון המדינה וכי ראשי המדינה של אתמול והיום הם השחקנים הראשיים בפרשה זו. בגין מתייחס ספציפית לחיבורים אלה.

במאמר זה מתייחס בגין למו"מ הקואליציוני להרכבת הממשלה. בגין מציין כי תמיד יש דרך לקבל תיק ולהצטרף לממשלה או להישאר באופוזיציה. בגין מצדיק את הישארותה של גח"ל באופוזיציה וטוען כי צריך אופוזיציה אשר תתמודד מול שלטונה המושחת של מפא"י, מנגנוניה, כספיה, השמצותיה ושנאתה. בגין יוצא נגד כל אלה אשר טוענים כי גח"ל לעולם לא תהווה אלטרנטיבה לשלטון ובמיוחד נגד עיתונאי ה"ג'ואיש אובזרוור" הטוען כי זהו סוף דרכו של בגין בתנועה. בגין יוצא גם נגד הניסיון של "דבר" לפרק את גח"ל בכך שהיא קוראת לליבראלים לעזוב את גח"ל ולהצטרף לממשלת המערך, בגין מזכיר את צביעות עיתון דבר אשר בעבר תקפה את הציונים הכללים (כיום הליברלים) כמשרתי ההון, נציגי הבורגנים ועתה רוצה שתיכנס לממשלת המערך

במאמר זה מתייחס בגין לתוצאות הבחירות לכנסת השישית בהם קיבלה גח"ל 26 מנדטים. בגין טוען כי המערך ניצח משום שלו עמד מנגנון אדיר (אותו מנגנון של ניצול ותלות שעמד למפא"י ב-1959 ושבועון "אחדות העבודה" למרחב יצא נגדה). בגין יוצא גם נגד עיתון מעריב שלאורך כל הדרך תמך במערך. בגין טוען עוד כי אין זה נכון שגח"ל נכשלה שכן היא קיבלה 260,000 קולות של אזרחים שמהווים 22% מאוכלוסית ישראל ו25% מאוכלוסית היהודים. בגין טען אומנם כי התוצאות הם פחות ממה שציפו אך התוצאות מהוות אמון מול שלטון מפא"י הממושך בגין יצא גם נגד ההשמצות האישיות עליו ויצא נגד השמועות שהפיצה המערך כי בהיוודע התוצאות נתקף בגין בהיסטריה, בגין טוען כי אין זה נכון וכי התמונות שהופצו מטעות. עוד יצא בגין נגד ספיר על סגנונו ודבריו הנמוכים כלפי יריביו.