א. פרק זמן של שלשים שנה ניתן לעם ישראל בין יום ב' בנובמבר 1917 ויום ל' בנובמבר 1947, על מנת שיתכונן למבחן חמור. לא היה זה מבחן במדע המשפטים, במדעי הטבע או במדעי הרוח. אף לא בחקלאות המעשית או בעיקרי אמונת ישראל. מבחן זה, אי אפשר היה לעמוד בו באולמי האוניברסיטה בהר הצופים או בתחנות … Continued
בנאום שנושא בגין בירושלים, בגין טוען שירושלים היא בירתו היחידה של ירושלים, ובה צריכה לשבת הממשלה. בגין מתרעם על פספוס ההזדמנויות להגדיל את שטחה של הארץ. בגין מוסיף שמששוחררה המדינה יש להלחם על מדיניותה שתהיה מדינת חפשית, ומתוך כך מתייחס למעצרים מתוקף חוקי החרום של חמישה אחרי פרשת אלטנלה. בגין מביע תקווה שהארץ תעובד ותיושב מהבשן לשומרון, לנחלת ראובן ומנשה ותהיה מדינת חרות ושוויון.
בגין מסביר לפרטי פרטים, בשידור רדיו של "קול החרות" את השתלשלות האירועים בפרשת אלטלנה, החל מההודעה על התקרבות האניה, עד להשמדתה. מבקר את מעשי המנהיגים, אך קורא להלחם יחד עם אנשי ההגנה והפלמ"ח נגד האויבים, ומבהיר שלא תהיה מלחמת אחים.
א. קוראינו יודעים, שאנשי החוגים ה"שמאליים" שלנו נוקטים את הכינוי "פאשיזם" לא רק ביחס לתנועה לאומית, אלא אף ביחס לאצ"ל ולח"י. בעית הפאשיזם תעסיקנו כאן מבחינה אחת בלבד: המצויים פאשיסטים יהודים? אם הן, מפני מה אינם רוצים להודות בכך? ואם לאו, מפני מה צמחה וקיימת עלילה כזו? ב. שני הסברים לפאשיזם מנקודת המבט הקומוניסטית – … Continued
כותב הטורים האלה אין לו כל תביעה להקרא ידיד המשטר הסובייטי. לעומת זאת יש לו ידיעה יסודית למדי באידאולוגיה הסובייטית וגם בפסיכולוגיה ובמציאות הסובייטיות. על כן הוא מוצא עוז כנפשו לנסות ולהבהיר שאלה, שכבר כתבו עליה עד בלי די. זוהי – השאלה בדבר "אוריינטאציה סובייטית". הבה וננסח, או נזכיר לקורא אמתות פשוטות אחדות, ששוכחים עליהן … Continued
