מ. בגין פותח את מערכת הבחרות לכנסת השלישית: "קריאתנו לתל-אביב; זאת הפעם אמון וסכוי לתנועת ז'בוטינסקי!"

מאמר עיתון: חרות
מראה מקום:
מאמר עיתון כ"ג טבת התש"ל, 1 בינואר 1970

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר:

אכן, בדברי על שפיכת הדם היהודי משהו נקרע בלב. הנני בן-דור ההשמדה. כולכם ראיתם בעיני רוחכם מליוני אנשים, נשים וטף מובלים לטבח. ראיתם במו עיניכם אלפי צעירים יוצאים לקרב על תקומת ישראל. בתקופה מסוימת קיבלתי על עצמי את האחריות, שאין איומה ממנה, לשלוח לקרב ולמוות את טובי בנינו אשר בדמם גאלונו משעבוד. והם הלכו. והם הביאו לנו את החירות. כל הקרבנות האלה ניתנו בעיקר למען לא יישפך עוד דם יהודי בארץ היהודים
משק חופשי הנושא את עצמו; מדינה גאה שאזרחיה חיים על עמל כפיהם ויגיע מוחם, שאינם פושטים ידם וגם אינם פושטים רגלם – זו התכנית על סעיפיה והעם חייב להסיק את המסקנות לא רק משש שנות שלטון מפא"י אלא גם מן השנתיים, למעלה משנתיים, של השלטון המשותף של מפא"י ושל עוזריה ומציליה - הציונים הכלליים.
יש להפריד בין איגוד מקצועי לבין בעלים של מפעלי תעשיה. לעודד השקעות למעשה, להבטיח את המשקיע, ליצור אימון מלא; יש לבטל את הפיקוח על המטבע ולהפוך את מדינתנו לשוויץ יהודית. כי ההון היהודי נודד בין ברן למונטיבידיאו בעקפו את מדינת ישראל.
המקור השני לבזבוז הוא המונופול הנתמך ע"י האומה כולה. מונופול לכשעצמו הוא תקלה למשק, אסון לכלכלה, קלקלה ללאום. במשק חפשי ובהתחרות, תנאי שתהא הוגנת, [...] דרך הגונה שהיצרנים מוכרחים להוריד את מחירי התוצרת ולהעלות את טיבה. מונופול מכתיב את המחירים והם גבוהים וטיב התוצרת יורד כי הרי אין זולתה. אצלנו קיימים מצד אחד מונופולים הסתדרותיים, קפיטאל-סוציאליסטיים ומן הצד השני קרטלים פרטיים הנתמכים ע"י מפלגת המרכז או מפלגת-מרכז-הקרטלים. היכן שמעתם על כלכלה כזאת? אולם למרבה הקלקלה מונופולים אלה קיימים בתמיכת האומה כולה.