חמישה עקרונות

מלחמתנו לא היתה מלחמה צבאית בלבד, כי מצבה של ארצנו גורם לכך שכל נסיון לשינוי התנאים הקיימים בה מעורר תגובה כמעט בכל ארצות העולם. מלחמתנו בשלטון הבריטי יותר משהיתה צבאית- היתה פוליטית. היה הכרח במחשבה מעמיקה, האם, מתי ואיך לבצע פעולה פלונית ומה תהיינה תוצאותיה. צריך היה לבחון את תגובת הקהל העברי והלא-יהודי ולחשב כל אפשרות מראש. המציאות הוכיחה, שתמיד צדקו בחישובם אנשי המלחמה וטעו, הוטעו והטעו אנשי הציונות הרשמית.

אינני בא להרצות פרטי פרטים על תכניתנו המדינית הקונסטיטוציונית, הכלכלית, החברתית וכיוצא באלה. בועידת היסוד לתנועתנו שתתקיים בקרוב נכנס יותר לפרטים. אנו מתיצבים לפני האומה בערכי יסוד הבאים: נאמנות למטרה, אהבת החופש, אמירת האמת, חזון הצדק, רוח היצירה וההגשמה.

הנאמנות למטרה תקבע את גישתנו לשיטת שחרור המולדת. אם תתקיים עוד ימים הרבה מדינת ישראל העומדת בניגוד למושג ארץ-ישראל, מדינההעומדת בניגוד למושג המולדת, נהיה כולנו אומללים עד מאד; אנו כאן, אחינו בגולה שלא יוכלו לעלות, הממשלה שתאלץ לסגור את השערים... לא ננוח ולא נשקוט עד שתהיינה שתי המפות לאחת והעם ישב לבטח בארצו. זוהי מטרת היסוד ומטרה זו תתגבר על הכל, אפילו על הנסיון לסכור את פיות דבריה.

מי שהקריב את חייו למען הלאום ולמען מדינתנו, רשאי לצפות שהמדינה תנהג לפי עקרונות חרות אמת. אמנם אמרנו תמיד, כי טוב שלטון עברי רע ממשטר נכרי טוב. אך אין להשלים עם הגבלת החופש במדינה העברית, רק כיון שמגיבלי החופש – יהודים הם... אמרו חז"ל: "הבטלה מעבירה אדם על דעתו". ואנו נאמר בעקבותיהם: "השררה מעביראדם על דעתו". אנו חיים משטרה של מפלגה אחת. משטרנו הוא קואליציה? טעות היא לחשוב כך. רק מפלגה אחת שליטה אצלנו השלטון מבוסס על פיקוח על עמדות המפתח. השר שיטרית, למשל, אינו קובע במה שנעשה במיניסטריון שלו. הצבא, הבולשת, הכלכלה, כל העמדות החשובות והחיוניות באמת – תפושות בידי מפלגה אחת. השם "קואליציה" אל יטעה אותנו. בכל המשטרים הטוטאליטאיים היו כביכול "קואליציות" שמפלגה אחת החיזקה בהן את השלטון בכל נקודות המפתח, דחקה רגליהן ולאט לאט הפכה למפלגה יחידה במידנה. קיימות קואליציותהבאות להסוות שררה בלתי מוגבלת.

אחד מנכסינו הגדולים היתה אמירת האמת. משהיו מתנגשות הודעתנו עם הודעת ה"הגנה", למשל – תמיד הוכיחה המציאות אי היתה האמת ואי סרוסה.(נביא למשל את ענין מלון המלך דוד). תנו לבכם לעובדה עד כמה קשה היה לנו הדבר, שהרי שלילה גדולה יש בה במחתרת, שלפחות שקר אחד היא כופה על האדם ומצווה עליו להכחיש את שם עצמו, בחינת "אני אינני אני". צריך היה לעתים לשקר בנוסח "הכזב הקדוש" לפי ביטויו של אצ"ג משוררנו.

יש ערך למלה הנאמרת, למרות השחיתות הקיימת במציאות,בחייה. זה היה אחד היסודות החשובים ביותר שהכנסנו בחינוך שלנו : אמרת – קיים. כל אדם אחראי לדברי עצמו.

בארצנו אינו קיים משטר סוציאליסטי אלא משטר, שסימני ההיכר שלו הם אלה של משטר פאשיסטי. ובכן, לא השם קובע... אם אין באפשרותנו לחלום על שוויון מוחלט, הרי שקיימות בעיות מרובות, שחייבים אנו ליתן דעתנו עליהן, אם המשטר צריך לשאת אופי של משטר צודק. אנאלפאבטיות, רעב, עירום - הבדלים סוציאליים בלתי נסבלים הם ויש לחסלם. את המכסימום של מסים יש להוציא למען המטרה הזאת.

רוח ההגשמה ליוותה אותנו מראשית דרכנו. מאחרינו נמצא מעש גדול, אכזר וגואל. שנים רבות טענו לתלמידי ז'בוטינסקי: "מה פעלתם"? ועתה יכולים אנו לענות לשאלתם: "לא עשינו דבר, רק גרמנו לכך ש-70,000 גויים עזבו את ארץ הקודש..." אם נחליט לשלוח נוער שלנו אל הכפר – ואנחנו נעשה זאת – הנוער שלנו ילך לכפר. בעולם מקיים תהליך טבעי של עזיבת הכפר ונדידה אל העיר; ייתכן שלשם חיזוק כלכלתנו ושרשינו בארץ, ניאלץ ללכת נגד הטבע.

סיעתנו הפרלמנטארית תפעל לנמען השגת קונסטיטוציה של חופש, ואם היא תקרא פעם להקים ממשלה – היא תביא תכניתה בפני העם.