שליש

ככה? ואנחנו לא ידענו. יתרה מזו: אנחנו שמענו, ביחוד בחודשים האחרונים, כי כל העולים, מלבד כמה אלפים, אולי לכל היותר כמה רבבות, נקלטו קליטת אמת, בשכון ובעבודה. מה קרה עם הנקלטים האלה? מאז נתקיימו הבחירות לא חלפו אלא חמישה, ששה שבועות: וכבר נתגלו שלוש מאות אלף עולים "חדשים", או נוספים, או בלתי נודעים, שלא נקלטו. שליש המיליון שנתגלה, כחסר קליטה, באמריקה, חודש ימים לאחר הבחירות בישראל, אות קלון הוא למפלגה שלטת, המספרת לעם, בימי הבחירות, שני שלישים של כזב.

מסתבר, כי על פי הודעה ישראלית מוסמכת, לא נקלטו, מתוך מיליון האזרחים, שעלו בעשר השנים האחרונות, שליש מהם. 330-350 אלף עולים עודם זקוקים לקליטה, זועקים באי כוח הממשלה והסוכנות באמריקה. לפיכך, אין מספיקה המגבית הרגילה; דרוש מאמץ נוסף, מיוחד.

ידיעה, שאין אולי מרעישה ממנה, הגיעה לאזרחי ישראל מעבר לימים. היהודים הנדבנים בארצות הברית נקראו, מחוץ, ובנוסף, לתרומותיהם השנתיות למגבית המאוחדת, להקים קרן חרום למען קליטתם של שלוש מאות ושלושים אלף עולים. מנין עלו, לפתע, המונים אדירים כאלה? המרומניה? המרוסיה? המאפריקה הצפונית? השאלות האלה נקראות, כמקובל, ריתוריות. אבל הן טרגיות, משום שיש להן תשובה, והיא שלילית. לעומת זאת קיימת סטטיסטיקה רשמית, והיא אכזרית. במחצית הראשונה של שנת התקציב היוצאת עלו לישראל 7582 יהודים; באותה תקופת זמן, מן ה-1 באפריל ועד ה-30 בספטמבר 1959, ירדו מישראל 3786 יהודים. ההפרש הוא פחות מארבעת אלפים, או פחות משבע מאות נפש בחודש. היה שפל כזה באפיק העלייה? מניין, איפוא, מאות האלפים, שיש לדאוג לקליטתם?