עכו

 וארבעת אחינו, שישבו בבגדיהם האדומים שבועות וחדשים, הוכיחו, כי לא היה כח בעולם שהיה מסוגל לשבור את רוחם. המוות היה לנגד עיניהם ימים ולילות ארוכים, והם יכלו לו. אכן, הם ידעו להלחם למען אידיאל נצחי: והם ידעו למות עבורו. ובקרב האחרון, שבו עמדו נגד האויב, משוללי כל נשק, פרט לאחד: לעוז רוחם - הם שנצחו.

ימים יעברו ואגדת הגבורה של ירושלים ועכו תהיה לשיר, שיושר בפי כל אם בישראל לילדה הקטן. על חזיון הגבורה הזה יהושל הדור וילמד מסירות נפש, נאמנות, אהבת העם ואהבת המולדת.