בחירות ומלחמת שחרור

ובפני מציאות זו - בפני המציאות הממשית של עם ישראל - הזהרנו הבוקר את המוני העם והנוער. חיים אתם, אחים, את חייכם היום-יומיים. איש איש לביתו; איש איש לפרנסתו. וגם בחירות הנכם עורכים. ובהתנצחות הנכם עוסקים, כאילו דבר לא קרה; כאילו דבר לא השתנה; כאילו דבר אינו עומד להשתנות במצב הארץ ובתולדות העם. והן זוהי אשליה נוראה. אנו עומדים בפני שינויים יסודיים ומכריעים בסטטוס המדיני של ארצנו: אנו עומדים בפני הפקרת אחינו להתנוונות ולכלייה; כולנו - כולנו ללא יוצא מן הכלל - עומדים על עברי פי פחת. אמנם, גדול הוא ערכה של הקלפי בחיי אומה חפשית. כל הכבוד לבחירות: כל הכבוד לביטוי חופשי של רצון העם. אבל בשעה שחרב חדה מונחת על צוואר האומה; בשעה שהחופש שלה הוא חופש מדומה של גיטו, מוקף כידוני אויב בוגדני, בשעה זו לא פתק הבוחר מכריע, כי אם נשק החייל, עמידת העם. הם הקובעים, הם המכריעים. ואליהם הפנינו את תשומת לב העם, אשר לחרותו ולעצם קיומו מתנכל המשעבד הבריטי.