החייל הראשון ליהודה המתקוממת

"עדיין לא הוקם בארץ מפעל. מחומר ומלבנים, לכבודו של איש הפלדה, שהופיע פתאום מעומקי ההיסטוריה של עם חוזים ומורדים. אולם המפעל, שהוא בעצמו הקים, מוצק יותר מכל אנדרטת ברזל, או בנין אבן. מפעל נצחי הוא. כי דוד נתן לעם את העיקר, שחסר לו כדרך השתחררות. מכבלי השעבוד; את הטיפוס של חייל עברי, בעל הספר ובעל הסיף. ומפעל זה חי וקם לתחיה יום-יום בכל צעיר מישראל, המוריד מהלומה בזרועו הנטויה על ראש האויב. או הנותן את נפשו, מתוך אמונה ואושר פנימי. למען המולדת. וקרוב היום בו פקוד נפקוד את מפקדנו הראשי ונביא את עצמותיו אל הר ציון וירושלים, שאליו העפיל בחייו ובמותו. וכתבה קצרה תתנשא אז על קברו המקודש - גל-עד לגבורת ישראל המחודשת: החייל הראשון ליהודה המתקוממת."