לא לשוא עמל

ובזמן שמתנגדים הופכים, ביודעין או בלא יודעין, ל"תלמידים", עומדים במבחן - התלמידים. גם ביחס אליהם פג תקפו של המודד הפורמלי. ההכרזה אינה קובעת. כי זו תורת המורה: אין זה מספיק לדבר על האמת; צריך להסיק ממנה את המסקנות, והאמת, הידועה כיום לכל איש ואשה היא, כי השלטון הבריטי בארץ-ישראל דן את עמנו לפיזור, לשעבוד ולכלייה; כי אף על פי שלטובת הציונות הופעלו כל הגורמים, האוביקטיביים והסוביקטיביים, המדיניים והמוסריים, לא זז השלטון הבריטי מעמדתו והיה, באופן אורגני, למכשול המכריע בדרך האומה לחידוש חייה ולשמירת חייה. האמת הזאת מחייבת את כולם. לא די לדבר עליה; לא די עתה ללמוד לירות; ולא די לדעת לירות. בשם הצדק ההיסטורי, בשם אינסטינקט החיים, בשם האמת - צריך לירות. ותלמידים של המורה, ותיקים וחדשים, המסיקים מסקנה זו, ישנם, ויהיו, בכל המחנות.

"מהי אמת? אמת אין משמעותה לדבר על אמת , אמת משמעותה להסיק מסקנות".

דברים אלה שמענו יוצאים מפי ז'בוטינסקי לפני הרבה שנים, והם שעיצבו את דמותנו; הם שקבעו את דרכנו. השפעתם היתה מכרעת, לא רק בגלל ההגיון העמוק ולא רק בגלל המוסר העליון, הטמונים בהגדרה זו, כשם שהיו אופיניים לכל הגדרותיו של המורה. הדברים הללו חרשו חריש עמוק בלבות הנוער, שגדל בהדרכתו הרוחנית של ז'בוטינסקי, כי האיש, אשר השמיע אותם, שימש דוגמא חיה לאישורם.